לזר קגנוביץ'
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לזר קגנוביץ', (1893 - 1991), היה פוליטיקאי סובייטי, עמית וחבר לדרך של יוסף סטלין, ושר בכיר בממשלתו.
קגנוביץ נולד ב-1893 להורים יהודיים בכפר קאבאני, ליד רדומישל במחוז קייב, בשטחי האימפריה הרוסית. במרבית חייו הוא היה אתאיסט, מעולם לא קיבל השכלה פורמלית ובתחילת דרכו עבד כמתקן נעלים. הצטרף למפלגה הבולשביקית ב-1911 בעקבות אחיו שהיה כבר חבר מפלגה. ב-1915 נעצר ונשלח חזרה לקאבאני. במאי 1917 הוא נהיה למנהיג של מיליציה בולשביקית בסרטוב. באוגוסט 1917 תפס את מנהיגות ועידת הפולסקי של המפלגה הבולשביקית בבלארוס. במהפכת אוקטובר הוא עמד בראש ההפיכה בגומל.
בשנות ה-30, במשותף עם ויאצ'סלב מולוטוב, לקח חלק בתוכנית החומש הסובייטית והקולטיביזציה, שהביא לרעב הגדול בהולודומור ולמותם מרעב של מיליוני אוקראינים. בתקופת מלחמת העולם השניה היה בין חברי הקבינט הסובייטי שחתמו על ההוראות לטבח יער קאטין. לאחר מותו של סטלין החה חבר הקבוצה שעמדה ברשות המפלגה הקומוניסטית, אך כשחרושצ'וב נבחר למזכיר הכללי הודח והואשם בפעילות אנטי-מפלגתית בשנת 1957. לאחר הדחתו שימש כראש בית חרושת לאשלגן זוטר בהרי אורל.
הוא מת בגיל 97, זמן קצר לפני התפרקות ברית המועצות בשנת 1991.
בשנת 1987 יצא ספר בארצות הברית על ידי הסופר סטיוארט קהן, שטען שהו אחיינו של קגנוביץ וראיין אותו מספר פעמים. סטיוארט קהן האשים את לזר ברעב באוקראינה, בשותפתו לרצח ראשי הצבא והמפלגה ב-1937 ובתכנון הפתרון הסופי ליהודים ומשפט הרופאים. בני משפחת קגנוביץ' שפרסמו לאחר מכן כפרו בכל האישומים וטענו שקהן אינו קשור למשפחתם ומעולם לא ראיין את לזר.
