הולודומור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא בעיות המצוינות בדף השיחה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
הולודומור (אוקראינית:Голодомор) הוא רצח העם האוקראיני, באמצעות רעב המוני, בין השנים 1933-1932. היה זה האסון הלאומי הגדול ביותר שפקד את אוקראינה בהיסטוריה המודרנית, שגרם למותם של מיליוני בני אדם.
בעוד הרעב באוקראינה היה חלק ממגמה רחבה יותר שכללה אזורים אחרים בברית המועצות, המונח הולודומור משמש ספציפית לאזורים שיושבו על ידי האוכלוסייה האוקראינית האתנית.
רוב ההוגים המודרניים מסכימים כי הרעב נוצר עקב מדיניות מכוונת של הממשל הסובייטי שבראשו עמד יוסף סטלין ולא כתוצאה מתופעות טבע. את ההולודומור תכננו הסובייטים באופן ספציפי כדי לפגוע באומה האוקראינית ובעם האוקראיני ככוח פוליטי וכישות חברתית.
בעוד ההיסטוריונים לא הגיעו להסכמה האם המדיניות המכוונת שהובילו הסובייטים נופלת להגדרת המונח "רצח עם", היו מדינות שהגדירו אותו ככזה, בהן: ארצות הברית, פולין, מולדובה, ליטא, לטביה, איטליה, הונגריה, גאורגיה, אסטוניה, קנדה, בלגיה, אזרבייג'אן, אוסטרליה, ארגנטינה ואוקראינה.
בנובמבר 2006 הועבר חוק בפרלמנט האוקראיני, לפיו הכחשת רצח העם האוקראיני היא עבירה על החוק באוקראינה.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקור השם
המונח "הולודומור" מגיע מהמילים הולוד (голод) - רעב ומור (мор) מגפה. אך ישנה סברה שהשם מגיע מהמונח 'Морити голодом' - שמשמעו להמית ברעב.
[עריכה] הסיבות והתוצאות
למרות סיבוכו, ניתן לחבר את הסיבות להולודומור. חייבים להבינן בקונטקסט הרחב יותר של המהפכה הסוציאלית שהתייצבה בברית המועצות באותה התקופה.
בשנות העשרים של המאה העשרים, כאשר ברית המועצות שזה עתה נולדה הייתה חייבת לזכות בחיבתם של אזרחיה, הממשלה עודדה מדיניות יצוגית של היחידות האתניות והמיעוטים בכל דרגות השלטון. באזור אוקראינה ואפילו באזורים שיושבו על ידי אוקראינים "האוקראיניזציה" הייתה היישום של מדיניות ה"קורניזציה" שהייתה מאוד פופולרית באותה התקופה. בתנאים ההם האוקראינים נהנו מעשור של תחיית התרבות הלאומית, חיזוק הזהות הלאומית, ביסוס הייחודיות והקמת אליטה חברתית. עד לתחילת שנות ה-30 התפתחות זו הדאיגה את הממשל הסובייטי, שראה סכנה בחיברות האוקראינים אל האומה האוקראינית ולא עם האידאולוגיה הסוביטית של המדינה. בתחילת שנות ה-30 מדיניות האוקראיניזציה נעקרה מהשורש ומיד הפכו אותה למדיניות של רוסיפיקציה (הפיכתם לרוסים) כאשר זו גורמת למאבקים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים באזורים המיושבים על ידי אוקראינים.
בבד בבד הוחדרה מדיניות הקולקטיביזציה של החקלאות ועד לשנת 1932 כ69% ממשקי הבית היו מאוגדים. למרות שהיו אזורים אחרים בברית המועצות שעברו אותו תהליך, החקלאות האוקראינית הייתה זו שהושפעה בצורה העמוקה ביותר. מדיניות הקולטיביזציה הוכחה כמאוד לא אהודה אצל האוכלוסייה האגררית, כאשר הקולטיביזציה הייתה עדיין בהתנדבות מעט מאוד חקלאים הצטרפו לחוות שיתופיות. לכן הממשל החל להפעיל לחץ גובר והולך על החקלאים להצטרף לחברה שיתופית, לבסוף בשנת 1929-1930 עשרות אלפי פקידים סובייטים נשלחו לאזורי הכפר כדי לזרז את התהליך.
באותו הזמן ה"עשרים וחמש אלפים" (עובדי תעשייה ובעיקר בולשביקים אדוקים) נשלחו כדי לעזור בניהול החוות השיתופיות. בנוסף ציפו מהם לחסל את ההתנגדות הגוברת (הפסיבית והאקטיבית) לקולטיביזציה על ידי אימוץ המדיניות, של מה שנקרא אז, "הדה-קולאקיזציה": מאסרים של "קולאקים" - כביכול איכרים אמידים שהתנגדו למשטר והחזיקו בתבואה- אותם העבירו כמשפחות שלמות אל אזורי הרי אורל ומרכז אסיה בעיקר קזחסטן, שם הועסקו בתחומים אחרים של הכלכלה, למשל בתעשיית העץ.
למעשה המונח "קולאק" הודבק לכל אדם שהתנגד לתהליך הקולטיביזציה. רבים היו לא יותר אמידים מאיכרים אחרים. על פי מקורות מידע מתועדים כ-300 אלף אוקראינים מתוך אוכלוסייה של 30 מיליון סבלו מאותה מדיניות והאוקראינים היו כ-15% מ-1.8 המיליונים שהוגדרו כ"קולאקים".
הקולטיביזציה הוכחה כשלילית בתוצאותיה בתוצר החקלאי בכל מקום, אבל משום שאוקראינה הייתה אזור חקלאי ברובו (כמעט 50% מתפוקת החיטה באימפריה הרוסית הגיעה מאזור אוקראינה, בתחילת המאה ה-20) התוצאות במדינה היו הרות גורל ודרמטיות במיוחד.
כאשר תחזיות התפוקה של התבואה ירדו כך גם האסיפות של התבואה על ידי המדינה קטנו גם כן. עבור קציר 1932 תוכנן לאסוף 29.5 מיליון טונות למדינה מתוך תוצר של 90.7 מיליוני טונות. אבל התוצאה הסופית הייתה תוצר קטוסטרופלי של 55-60 מיליון טונות ולכן המדינה אספה 18.5 מיליון טונות של תבואה.
[עריכה] חקיקה רצחנית
ב-7 באוגוסט 1932 הממשל הסובייטי העביר חוק שיאכוף את גזר דין מוות בברית המועצות עבור כל גניבה של רכוש ציבורי. מהות החוק הייתה רחבה יותר ממה שהיה נדמה וכלל גם לקיחה הקטנה ביותר של תבואה על ידי האיכרים לשימוש עצמי. למרות זאת החוק לא נאכף בצורה קשה ונערכו בו שינויים. ב־16 לספטמבר 1932 הפוליטבירו שינה מעט את החוק וקבע כי על גניבה בהיקף קטן מרכוש סוציאליסטי לא ינתן גזר דין מוות. אבל חברות וקהילות שהורסות רכוש השייך למדינה, סוציאלי ורכוש שיתופי בצורה ארגונית דרך שרפות, חומרי נפץ והרס המוני יוטל עליהם מוות ללא רחמים. "קולאק" באשר חברים בקולחוז או לא אשר מארגנים או לוקחים חלק בגניבה של רכוש קולחוזי ותבואה יש להרגם. אך עובדי הקולקטיב אשר גנבו רכוש או תבואה השייכת לקולחוז עלולים לקבל עד 10 שנים במאסר גזר דין מוות ינתן רק לגונבים באופן שיטתי.
[עריכה] השלכות
בשנת 1932 כאשר היה ברור שהאספקת התבואה הייתה נמוכה מההערכות של הממשלה, ההפחתה של התוצר החקלאי הואשמה על ה"קולאקים", הלאומנים והפטליוראים. לפי הדוח של נשיא בית המשפט העליון ב-15 לינואר 1933 כ-103 אלף בני אדם הואשמו לפי בגניבה לפי החוק שהתקבל. מהם 79 אלף הידועים לבית המשפט היו 4,880 נידונים למוות 26,086 ל-10 שנים מאסר ו-48,097 לעונשים אחרים. אלו שנידונו למוות הואשמו בעיקר כ"קולאקים", רבים מהאחרים לא היו קולאקים.
ויאצ'סלב מולוטוב שהיה ראש ועדה מיוחדת, נשלח לאוקראינה כדי למלא אחר אכיפת החוקים ומילוי המכסה. צו סודי שנוצר ב-9 בנובמבר קבע שעל ארגוני הביטחון הסובייטים להגביר את האפקטיביות. מולוטוב גם ציווה שאם לא תשאר תבואה בכפר יש לקחת כל אוכל אחר הקיים בכפר.
ב-6 לדצמבר הותקנו חוקים חדשים אשר הטילו את הסנקציות הבאות על הכפרים האוקראינים שנחשבו בתת ביצוע של תהליך האספה של התבואה: איסור על אספקת מוצרים או אוכל לכפרים, החרמת כל מוצר למאכל או תבואה שנמצא באזור, איסור על מסחר כלשהו, החרמת כל המשאבים הפיננסים. צעדים נעשו כדי לשפוט את מחזיקי תבואה או הסוחרים בה. הם נעשו בעזרת "בריגדות ההלם" שביקרו לעתים קרובות בכפרים כדי לאסוף את התבואה. מעשים אלו נעשו ללא התייחסות לאיכרים, בהאם הם שמרו מספיק אוכל להאכיל את עצמם או לשתול את היבול לקציר הבא.
הרעב בעיקר השפיע על האוכלוסייה הכפרית ובהשוואה לרעב הקודם בשנת 1921-1922 שנוצר בעקבות בצורת והבא ב-1947, הרעב של 1932-1933 באוקראינה לא נוצר מהתמוטטות התשתיות או מלחמה אלא כתוצאה מהחלטות מנהליות ופוליטיקה מכוונת. התוצאות היו קטסטרופליות, תוך מספר חודשים, אזור הכפר האוקראינה, אחד האזורים הפוריים ביותר בעולם היה זירת התרחשות לרעב כללי.
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מצגת תמונות על התקופה ועל הרעב (תוכן גרפי קשה)
