מונטאז'
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מונטאז' (בצרפתית – מלאכת הרכבה) הינו מונח הנוגע לעריכת סרטי קולנוע.
תוכן עניינים |
[עריכה] משמעויות המונח
למונח שלוש משמעויות:
- בקולנוע הצרפתי המונח "מונטאז'" כאשר הוא מופיע בכותרות הסרט, נועד לזהות את עורך הסרט.
- בקולנוע הסובייטי בשנות ה-20, השתמשו במושג לתאוריה שנועדה לתפוס את מהותו של הסרט הקולנועי. יוצרים שונים היו בעלי רעיונות שונים באשר לשאלה מהי מהות זו.
- בקולנוע ההוליוודי הקלאסי, שימש המונטאז' במשמעות של קטע בסרט שנועד להוסיף אינפורמציה באופן מהיר. הקטע נוצר מרצף של צילומים מהירים המתמזגים ונמוגים אחד לתוך השני על מנת להביא מידע רב בצורה דחוסה, ולהמחיש את מעבר הזמן.
[עריכה] המונטאז' בקולנוע הסובייטי
לב קולשוב היה בין הראשונים לפתח תאוריות קולנועיות בשנות ה-20. עבורו המהות החיונית של הקולנוע, זו שלא ניתן היה ליצור בכל אומנות אחרת, הינה העריכה. הצילום לכשעצמו, התסריטאות לכשעצמה, או הבימוי והמשחק לכשעצמם הינם אומנות, אך מיזוגם לכלל סרט, הנעשה באמצעות העריכה, היא המונטאז', הוא הבסיס המהותי של הקולנוע.
קולשוב טען כי עריכתו של סרט היא כבנייתו של בניין. לבנה אחר לבנה (תמונה אחר תמונה) נבנה הבניין (הסרט). בניסוי מפורסם ערך קולשוב סרט בו צירף תמונות של פניו של שחקן הסרט האילם איבאן מאז'וחין לתמונות שונות אחרות, פניה של נערה, קערית מרק, ארון מתים של ילד קטן. הסרט הוצג בפני קהל, אשר טען כי הבעת פניו של מוז'וחין שונה מסצינה לסצינה, ומשקפות יגון, רעב, או אבהות, בעוד שהתמונות היו זהות, ולמעשה חסרות הבעה. קולשוב הסיק כי בכוחה של העריכה (המונטאז') להוביל את הצופה להסקת מסקנות על המופיע בפניו על המסך. המונטאז' פועל על תודעתם של הצופים המפנימה את המשמעות של הנצפה על בסיס ההקשר בו הוא מוצג.
דייוויד וורק גריפית' לא היה באופן מובהק חלק מאסכולת המונטאז' הסובייטית, אך במקביל להתפתחותה בברית המועצות הביא גריפית' את אומנות העריכה לשיאה, כאשר בסרטיו הראה סצינות שונות המתרחשות במיקומים שונים, ויצר את התחביר הקולנועי המשמש עד היום. עבודתו של גריפית' בעשור השני של המאה ה-20 הייתה בין הגורמים המשפיעים על קולשוב ועל יצרני הסרטים הסובייטיים, ועל הבנתם את המונטאז' ואת העריכה.
סרגיי אייזנשטיין היה מתלמידי קולשוב, אך השניים נחלקו במספר נקודות. אייזנשטיין הגדיר את המונטאז' כדרך דיאלקטית ליצירת משמעות. באמצעות ניגוד שני תצלומים שאינם קשורים זה לזה, ליצירתו של דימוי שלישי בתודעת הצופה, העצמאי כמעט משני הדימויים שהרכיבו אותו. הוא ניסה ליצור אסוציאציות בתודעת הצופה, ולרוב על ידי גרימת הלם.
כקולשוב היה אייזנשטיין תיאורטיקן בנוסף להיותו יוצר קולנועי. הוא הגה "חמש שיטות למונטאז'".
- השיטה המטרית – המבוססת על אורך הצילום.
- השיטה הריתמית – המבוססת על אורך הצילום ועל ההרכב הויזואלי של התמונה.
- השיטה הטונאלית – המבוססת על הסגנון הויזואלי הדומיננטי של התמונה.
- השיטה העל-טונאלית – המבוססת על אינטראקציה של סגנונות ויזואלים דומיננטים שונים.
- השיטה האינטלקטואלית – המבוססת על התוכן הסמלי הנוצר על ידי שני דימויים מנוגדים או יותר – מטאפורה קולנועית.
[עריכה] המונטאז' ההוליוודי הקלאסי
הסוג השני של מונטאז' מורכב מסדרה של תמונות קצרות שאותן עורכים לסידרה בעלת משמעות על מנת ליצור סיפר (נאראטיב) דחוס. שיטה זו שימשה על מנת לקדם את הסיפור, ולהמחיש את מעבר הזמן, ולא, כבקולנוע הסובייטי, על מנת ליצור משמעות סימבולית.
רצף כזה של תמונות, למשל, הוא סצינות האימונים בסרטו של סילבסטר סטאלון "רוקי". המונטאז' בסצינות אלו נועד להמחיש את מעבר הזמן ואת התהליך העובר על הגיבור, המשפר את כישורי האיגרוף שלו על מנת להשיג את מטרותיו.
[עריכה] פוטו מונטאז'
המונח פוטו מונטאז' הוא כינוי מקובל לסוג של מניפולציה הנעשית מעיבוד של תמונה על ידי הוספת פריט מתמונה אחרת. התמונה החדשה מציגה לצופה מצג שוא הנחזה להיות אמיתי, כמו בדוגמאות המופיעות באתר זה [1].
