מוראד השני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוראד השני (ערבית: مراد الثاني) (יוני 1404, אמסיה - 3 בפברואר 1451, אדרין) היה סולטן האימפריה העות'מנית בין 1421 ו-1451 (למעט תקופה בין 1444 ו-1446).
תקופתו של מוראש השני הייתה מאופיינת במלחמותיו נגד הנוצרים באזור הבלקן ובנסיכויות הטורקיות באסיה הקטנה, קולפליקט שארך 25 שנים.
מוראד גדל באמסיה ועלה לכס המלוכה לאחר מותו של אביו. הוא היה בן 18 בלבד כשנקרא לעמוד בראש האימפריה העות'מנית. למרות שעלייתו לכס המלוכה לא עוררה מחלוקות, אלו התעוררו במהירות. הקיסר הביזנטי שיחרר את הטוען לכתר, מוסטפא צ'לבי ממאסר וטען כי הוא רואה בו את היורש האמיתי של באיזיד הראשון (1389 - 1402). זאת, לאחר שהלה הבטיח כי ישלם לקיסר על תמיכתו בויתור על מספר גדול של ערים חשובות. הטוען לכתר החל להתקדם באזורים האירופאים של האימפריה ונחל בתחילה הצלחות: חלק מן הכוחות העות'מאנים הצטרפו אליו והוא הצליח להרוג את שר הצבא של מוראד, ביאזיד פאשה. לאחר תבוסת צבאו של מוראד, הכריז מוסטפא על עצמו כסולטן אדריאנופול (כיום: אדירנה). הוא חצה את הדרדנלים לכיוון אסיה עם צבא גדול, אך הסולטאן הצעיר הצליח לעמוד בפרץ ומוסטפא הובס בתמרון מתוחכם, ורבים מאנשי צבאו עברו לתמוך במוראד השני. מוסטפא ניסה להימלט לעיר גליפולי אבל הסולטן, בסיוע איש צבא מגנואה בשם אדורנו, צר עליו והסתער על הארמון. מוסטפא הוצא להורג והסולטן פנה לפעול נגד הקיסר הביזנטי, מנואל השני, באמצעות כיבוש קונסטנטינופול.
מוראד הקים צבא חדש (אזב) וב-1421 החל במסע כיבושים ברחבי האימפריה הביזנטית, תוך שהוא צר על קונסטנטינופול. בזמן המצור, הביזנטים, בשיתוף פעולה עם מספר מדינות טורקיות עצמאיות באסיה הקטנה עודדו את אחיו הקטן של הסולטן, מוסטפא, שהיה בן 13 בלבד, לפתוח במרד ולכבוש את העיר בורסה. מוראד נאלץ להפסיק לזמן מה את המצור על קונסטנטינופול ולטפל באחיו המרדן - הוא תפס את הנסיך מוסטפא והוציא אותו להורג. המדינות האנטוליות אשר זממו כנגדו - איידין, גרמיאן, מנטשה וטקה, סופחו לאימפריה העות'מאנית.
הקודם: מחמד הראשון |
שליטי האימפריה העות'מאנית 1421 - 1444 |
הבא: מחמד השני |
הקודם: מחמד השני |
שליטי האימפריה העות'מאנית 1446 - 1451 |
הבא: מחמד השני |