מו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| Μ μ מו | |
|---|---|
 |
|
| אלפבית יווני | |
| Α α אלפא | Β β בטא |
| Γ γ גמא | Δ δ דלתא |
| Ε ε אפסילון | Ζ ζ זטא |
| Η η אטא | Θ θ תטא |
| Ι ι יוטא | Κ κ קפא |
| Λ λ למבדא | Μ μ מו |
| Ν ν נו | Ξ ξ קסי |
| Ο ο אומיקרון | Π π פאי |
| Ρ ρ רו | Σ σ סיגמא |
| Τ τ טאו | Υ υ אופסילון |
| Φ φ פי | Χ χ כי |
| Ψ ψ פסי | Ω ω אומגה |
| אותיות שאינן בשימוש | |
 דיגאמא |
 סאן |
 קופא |
 סאמפי |
מו היא האות השנים עשר באלפבית היווני. בספרות יווניות האות מייצגת את המספר 40. ביוונית מודרנית נקראת האות מִי. לעתים משתמשים גם בהגייה האנגלית של שם האות, מיו. הגייתה כהגיית האות העברית מ'.
[עריכה] התפתחות האות
מקור האות הוא באות הפניקית מם, אשר עצמה התפתחה מתוך ההירוגליף המצרי המסמל את המילה מים - 
).
[עריכה] משמעויות האות
האות, יחד עם האותיות אלפא ואומגה סימלה בעבר את ההתחלה (=אלפא - האות הראשונה), האמצע (מו - קיצור של המילה היוונית "מזון" - אמצע), וסוף (=אומגה - האות האחרונה).
כיום האות משמשת לייצג:
- במתמטיקה:
- את פונקציית מביוס בתורת המספרים.
- בסטטיסטיקה את הממוצע באכלוסיה.
- בהסתברות את התוחלת.
- ביחידות SI:
- בפיזיקה:
- האות משמשת לייצג מקדם חיכוך.
- בפיזיקת חלקיקים:
- האות מסמלת את החלקיק האלמנטרי מיואון.
