אות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק באות באלפבית. לערך העוסק במשמעויות אחרות של המלה "אות", ראו אות (פירושונים).
אות היא סימן המהווה מרכיב בסיסי של האלפבית המשמש לכתיבה. האותיות הן משני סוגים:
- עיצורים - אותיות שכל אחת מהן מייצגת צליל מסוים בשפה המדוברת.
- אמות הקריאה - אותיות המציינות תנועות, לאופן הגייתם של העיצורים.
רבים מהצלילים שמשקפים העיצורים משותפים לשפות רבות, ויחד עם זאת יש עיצורים המופיעים בשפות מסוימות ואינם מופיעים באחרות. האות ח, למשל, מופיעה באלפבית העברי אך אין לה מקבילה באנגלית. לאות J של האנגלית אין מקבילה בעברית, והיא מיוצגת באמצעות הצירוף ג'. לאות W של האנגלית אין כל מקבילה בעברית.
תוכן עניינים |
[עריכה] ייצוג האותיות
בשפות רבות מקובלות שתי צורות בסיסיות לרישומן של אותיות:
- דפוס - אותיות המופיעות בטקסטים מודפסים, כגון ספרים, עיתונים ומסכי מחשב.
- כתב - אותיות הנכתבות בכתב יד של אדם. לעתים משמשות אותיות כתב גם בדפוס, בעיקר למטרות דקורטיביות.
לצורה הבסיסית של האותיות יש ייצוגים גרפיים מגוונים, המונחים משיקולי עיצוב. כל אחד מייצוגים אלה קרוי גופן.
בנוסף לדרך עיקרית זו של כתיבת אותיות, משמשות גם דרכים נוספות, למטרות מיוחדות, כגון:
- כתב ברייל - ייצוג אותיות בצורה המאפשרת קריאתן על-ידי עיוורים, באמצעות מישוש.
- קוד ASCII - ייצוג פנימי של אותיות במחשב.
- קוד מורס - להעברתן של אותיות במכשירי טלגרף.
- אלפבית צלילי - המשמש להעברה אמינה של אותיות בערוצי קשר הסובלים מרעש.
הבחנה נוספת, המתקיימת באלפבית הלטיני, למשל, היא בין אות רגילה לאות גדולה. בדרך כלל משמשת האות הרגילה, אך בתחילת משפט (ובמקרים נוספים) באה אות גדולה. דוגמה: a (קטנה), A (גדולה). באלפבית העברי משתנה צורתן של האותיות כמנפצ כאשר הן מופיעות בסוף מילה, לצורה ךםןףץ.
בשפות מסוימות דוגמת ערבית, הינדית ולעתים אף כתב יד באנגלית האותיות מתחברות.
צורתן של האותיות המקובלת בימינו משקפת התפתחות של אלפי שנות כתיבה, שבמהלכן חלו שינויים מהותיים בצורתן של האותיות.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- משה שפיצר (עורך), אות היא לעולם - קובץ מאמרים מוקדש לעיצוב האות העברית, בהוצאת האגודה לאמנות יהודית, תשמ"א.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אותיות |
