מחלת בירגר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחלת בירגר, (Buerger's disease ) היא מחלה דלקתית, מענף מחלות כלי הדם. המחלה מאופיינת בפקקת ובדלקת חריפות בעורקים ובוורידים בידיים וברגליים, ובפרט בעורקי הרגליים של גברים צעירים מעשנים.
תוכן עניינים |
[עריכה] מאפייני המחלה
התסמין העיקרי במחלה הוא כאב באזורים הנגועים. עורקי הגפיים מודלקים וחסומים ותיתכן צליעה סירוגית. לעתים נגרמים נמק או כיבים.
[עריכה] אבחון
אבחון המחלה נעשה בעיקר בדרך השלילה. נוסף על שלילת מחלות כלי דם נפוצות יותר אמורים להתקיים מספר מאפיינים לאבחון המחלה:
- 1. גיל צעיר מ-45.
- 2. היסטוריה של עישון.
- 3. איסכמיה בקצות הגפיים.
- 4. שלילה מעבדתית של סוכרת, הפרעות בקרישת הדם ומחלות אוטואימוניות.
- 5. שלילה של תסחיף.
- 6. מופע עקבי בכלי הדם הפגועים.
[עריכה] טיפול
עם התקדמות המחלה יש מקרים שבהם יש צורך בכריתת היד או הרגל, או חלקים ממנה, על מנת למנוע התפשטות הנמק. בחלק מן המקרים מבוצעים ניתוחים בכלי הדם לשיפור זרימת הדם בגפיים.
המחלה היא חשוכת מרפא, ואין בה טיפול. מצד שני, הפסקת העישון עשוייה למנוע, באופן דראסטי, את התקדמות המחלה. באופן פרדוקסלי הלוקים במחלה מתקשים מאוד לחדול מן העישון חרף הסימנים הקליניים הקשים.
[עריכה] אפידמיולוגיה
המחלה נפוצה יותר בישראל, ביפן ובהודו מאשר בארצות הברית ובאירופה. המחלה נפוצה ביותר אצל תושבי בנגלדש המעשנים סיגריות מיוחדות העשויות מטבק חי.
[עריכה] היסטוריה
מחלת בירגר התגלתה על ידי הרופא ליאו בירגר בשנת 1908.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- על עישון, סכרת, ומחלת בירגר , מתוך אתר "מ-טוק".
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.