מטען חלול
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
1. מעטפת בליסטית
2. הקטנת נפח - לעיצוב הסילון
3. שכבת מתכתית דקה - "ליינר"
4. מצת
5. חומר נפץ
6. מרעום
ניתן לראות את הנפח החלול באזורים 2-3
מטען חלול - מטען המתבסס על אנרגיה כימית על מנת לחדור מיגון, לרוב של נגמ"ש או טנק. מטען זה נקרא בשפה מקצועית SHAPED CHARGE או HEAT (ר"ת High Explosive Anti Tank) ובסלנג עממי של חיילים "ליינר".
ככלל, המטען החלול מורכב ממעטפת ובתוכה חומר נפץ בו עליו נשענת שכבה דקה בצורת חרוט של חומר מתכתי ("ליינר") - בדרך כלל נחושת. כאשר חומר הנפץ מתייזם, קורסת שכבת הליינר והופכת לסילון מהיר של מתכת לוהטת, המתיכה את דרכה דרך שכבת המיגון, וחודרת למטרה (כאמור, בדר"כ כלי רכב). השם "מטען חלול" נגזר מחלקו הקדמי החלול של ראש הנפץ, המיועד לתת לסילון המתכת מרחק האצה אופטימלי.
הסכנה העיקרית שבחדירת סילון המתכת לטנק היא בייזום התחמושת הנמצאת בכלי ויצירת תגובת שרשרת הרסנית.
המטען החלול הוא החימוש הנפוץ ביותר של רקטות נ"ט, טילים נגד טנקים ומוקשים נגד טנקים. כמו כן נעשה שימוש במטעני חבלה ופצצונות נ"ט. גרסה מתקדמת יותר של מטען חלול, הנפוצה בעיקר ברקטות וטילי נ"ט, הינה ראש נפץ כפול ("טאנדם") המיועד כנגד מיגון ריאקטיבי, כך שראש הנפץ הראשון מנטרל את המיגון הריאקטיבי, וראש הנפץ השני פועל על שארית מיגון הכלי.
