מיכאל פקטה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאל פֶקֶטֶה (Michael (Mihály) Fekete) (19 ביולי 1886 - 13 במאי 1957) מתמטיקאי ישראלי, חתן פרס ישראל במדעים מדויקים לשנת תשט"ו.
מיכאל פקטה נולד בשנת 1886 בזנטה שבהונגריה. בשנת 1909 סיים את הדוקטורט באוניברסיטת Pázmány Péter (אוניברסיטת בודפשט, כיום נקראת אוניברסיטת Eötvös Loránd). מנחהו לדוקטורט היה לאופולד פייר (Lipót (Leopold) Fejér), שמתמטיקאים דגולים כפאול ארדש, ג'ון פון נוימן, ג'ורג' פוליה ופול טורן נמנו עם תלמידיו. עם סיום הדוקטורט נסע פקטה לאוניברסיטת גטינגן, שהייתה מרכז מתימטי באותם הימים, ולאחר מכן חזר לאוניברסיטת בודפשט, שם קיבל משרת Privatdozent. זוהי הדרגה האקדמית הנמוכה ביותר, המקנה סמכות להוראה, אך ללא תקן, והשכר אינו קבוע, אלא לפי מספר התלמידים. בנוסף, לימד פקטה גם שיעורים פרטיים במתמטיקה. בין היתר לימד את יאנוש נוימן, מי שנודע לימים בארצות הברית כג'ון פון נוימן. בשנת 1922 פרסם פקטה מאמר עם פון נוימן בנושא קוטר עלסופי (transfinite diameter). זהו המאמר המדעי הראשון של פון נוימן. רוב עבודתו המחקרית של פקטה מוקדשת לנושא זה.
ב-1928 עלה לארץ ועבד כאחד מראשוני המרצים במכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, וב-1929 מונה לפרופסור במכון. הוא עמד בראש המכון לאחר המתמטיקאים המפורסמים אדמונד לנדאו ואברהם הלוי פרנקל. מאוחר יותר היה דיקן הפקולטה למדעי הטבע, ובשנים 1946 - 1948 היה רקטור האוניברסיטה העברית.
עם תלמידיו של פקטה נמנו המתמטיקאים אריה דבורצקי, אמנון יקימובסקי ומיכאל משלר.
[עריכה] קוטר עלסופי ופולינומי פקטה
תהי 
קבוצה קומפקטית, ויהיו 
נגדיר:
וכן
כאשר הסופרמום נלקח על כל הנקודות .
הנקודות 
בהן מתקבל הסופרמום נקראות נקודות פקטה. הגבול
קיים והוא נקרא הקוטר העלסופי (transfinite diameter) של 
(או קבוע פקטה).
מושג מתמטי נוסף הקרוי על-שם פקטה אלו הם פולינומי פקטה 
המוגדרים לכל 
ראשוני על-ידי:
כאשר 
הם סימני לז'נדר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- גנאלוגיה מתמטית של מיכאל פקטה באתר The Mathematics Genealogy Project
- Shaul Katz, Berlin Roots – Zionist Incarnation: The Ethos of Pure Mathematics and the Beginnings of the Einstein Institute of Mathematics at the Hebrew University of Jerusalem
- Reuben Hersh & Vera John-Steiner, A Visit to Hungarian Mathematics, The Mathematical Intelligencer, Volume 15, (2), 1993, pp. 13 – 26
- Tamás Erdélyi, Extremal properties of polynomials, in A Panorama of Hungarian Mathematics in the XXth Century, János Horváth (Ed.). Springer, New York, 2005, 119-156, ISBN 3-540-28945-3
