ג'ון פון נוימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ג'ון לואיס פון נוימן (הערה בעניין שמו מופיעה בסוף ערך זה) (28 בדצמבר 1903 - 8 בפברואר 1957), מתמטיקאי אמריקאי ממוצא יהודי-הונגרי. היה שותף לשניים מההישגים הטכנולוגיים הבולטים של המאה העשרים: פיתוח פצצת אטום ופיתוח המחשב האלקטרוני, אך זכור בעיקר כיוצרה של תורת המשחקים. כמו כן הרים תרומה משמעותית לחקר מכניקת הקוונטים, תורת הקבוצות (תחום שהפגיש אותו עם אברהם הלוי פרנקל) וענפי מתמטיקה נוספים. שילב בהצלחה רבה פעילות במחקר טהור ובמחקר שימושי, בענפי מדע רבים.

[עריכה] תולדות חייו

פון נוימן נולד בבודפשט למשפחה יהודית מתבוללת. אביו, מקס נוימן, היה בנקאי יהודי אמיד. עד גיל 10 למד בבית בהדרכת מורים פרטיים כמנהג עשירי אירופה. סימנים של גאונות ניכרו בו כבר בילדותו. יוג'ין ויגנר, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1963, שלמד יחד עם פון נוימן בבית הספר התיכון, אמר עליו מאוחר יותר: "יש שני סוגי אנשים בעולם: ג'וני פון נוימן ואנחנו, השאר". המורה למתמטיקה בגימנסיה זיהה מיד את כושרו המתמטי יוצא הדופן והמליץ להוריו לשכור לו מורה פרטי למתמטיקה. ההורים שכרו את מיכאל פקטה שהיה מרצה באוניברסיטת בודפשט והוא לימד אותו מתמטיקה גבוהה.

מגבלת הנומרוס קלאוזוס לא הפריעה לפון נוימן להתקבל ללימודי מתמטיקה באוניברסיטת בודפשט, ובהיותו בן 19, פרסם את מאמרו המתמטי הראשון, אותו כתב יחד עם מדריכו מהאוניברסיטה, מיכאל פקטה (שזמן מה לאחר מכן עבר לאוניברסיטה העברית). פון נוימן קיבל תואר דוקטור למתמטיקה מאוניברסיטת בודפשט בהיותו בן 23 (הדוקטורט שלו עסק בתורת הקבוצות). במקביל ללימודי המתמטיקה, שבהם לא טרח להגיע לשיעורים, למד כימיה באוניברסיטת ברלין והנדסה כימית במכון הטכנולוגי של ציריך, משום שאביו ראה במתמטיקה עיסוק שאין בו פרנסה. בעת לימודיו בציריך למד גם מתמטיקה, אצל ג'ורג' פוליה והרמן וייל.

לאחר סיום לימודיו לימד במשך שנים אחדות באוניברסיטאות של ברלין והמבורג, ובמקביל למד באוניברסיטת גטינגן אצל דויד הילברט, שם גם פגש לראשונה את הפיזיקאי רוברט אופנהיימר. בשנת 1929 הוזמן לאוניברסיטת פרינסטון, שם עסק בהוראה עד לשנת 1933, שבה נבחר לאחד מששת חברי הסגל הראשונים במכון למחקר מתקדם (מינוי שבו החזיק עד סוף ימיו, במקביל להיותו מרצה אורח באוניברסיטת פרינסטון).

בתקופת מלחמת העולם השנייה ולאחריה פעל כיועץ לגופים צבאיים של ארצות הברית. בין השאר פעל במסגרת פרויקט מנהטן לפיתוח פצצת אטום, ולאחר המלחמה סייע גם לפיתוחה של פצצת המימן, ופעל כיועץ לתאגיד ראנד.

בשנת 1928 פרסם מאמר ובו הוכחה ל"משפט המינימקס" שהוא ממשפטי היסוד בתורת המשחקים. בשנת 1944 פרסם, יחד עם אוסקר מורגנשטרן, את הספר Theory of Games and Economic Behavior, שהוא תחילתה של תורת המשחקים כתחום עצמאי.

על ייחודו של פון נוימן כאיש מדע כותבת סילביה נאסר, בספרה "נפלאות התבונה":

"ג'ון פון נוימן היה הכוכב הנוצץ ביותר ברקיע המתמטיקה של פרינסטון, ושליח העידן החדש במתמטיקה. בגיל ארבעים וחמש ראו בו כולם את המתמטיקאי הקוסמופוליטי, רב-הפנים והאינטליגנטי ביותר שהניבה המאה העשרים. איש לא היה חשוב ממנו בהעלאה-מחדש של קרנה של המתמטיקה בחיים האינטלקטואלים באמריקה."

פון נוימן היה מחלוצי מדעי המחשב, ותרם לבסיס התאורטי שלהם. בצד המעשי של המחשוב היה בקשר הדוק עם מפתחי המחשבים הראשונים ועיצב את הארכיטקטורה המוכרת לנו של המחשב, לפיה מכיל הזיכרון את התוכנית לביצוע ואת הנתונים שעליהם היא פועלת, והוראות התוכנית מתבצעות באופן סדרתי בזו אחר זו. מחשב מסוג זה קרוי מכונת פון נוימן. המחשב שפיתח במכון למחקר מתקדם שימש מודל למחשבים נוספים, ובהם ויצאק של מכון ויצמן למדע - המחשב הראשון בישראל. פון נוימן התייחס בזלזול לפיתוחן של שפות התכנות הראשונות, בעיניו די היה בשפת מכונה. במאמר שפרסם נוימן בשנת 1949 כבר הופיעו ניצני הרעיון המקורי של תוכנות "המתרבות" מעצמן, קרי וירוס מחשב.

פון נוימן שילב בין תחומי הפעילות המגוונים שלו. הוא היה מהאסטרטגים של "המלחמה הקרה": הוא רתם את המחשב לפיתוח נשק גרעיני, ואת תורת המשחקים ככלי לחשיבה אסטרטגית אודות השימוש בנשק זה. פון נוימן היה אדם אוהב חיים, והרבה לערוך מסיבות בביתו שבפרינסטון. השם MANIAC, שניתן לאחד מראשוני המחשבים (ראשי תיבות של Mathematical Analyzer, Numerical Integrator And Computer), מיוחס לחוש ההומור שלו.

פון נוימן נפטר ב־8 בפברואר 1957 בוושינגטון.

פון ניומן זכה לאותות הוקרה רבים. בסוף שנת 1997 הוקם במכון ויצמן למדע מרכז מחקר על שם ג'ון פון נוימן לאימות של מערכות ריאקטיביות.

[עריכה] הערה בקשר לשמו של פון נוימן

נדודיו של פון נוימן על-פני כדור הארץ, שכדבריו נבעו מרצון לקדם את הקריירה שלו, משתקפים גם בשמות שסיגל לעצמו. הוא נולד בהונגריה כנוימן יאנוש (Neumann János), וזכה לשם החיבה יאנצי (Jancsi). הוריו המתבוללים בחרו עבורו שם שבאותה תקופה נחשב גויי מובהק, בניגוד למתבוללים אחרים אשר בחרו שמות ששימשו יהודים וגויים. השם "פון נוימן" מורכב משם המשפחה נוימן ותואר האצולה "פון" שניתן לאבי המשפחה סמוך להולדת בנו. כאשר עבר ללמוד בגרמניה שינה את שמו ליוהן פון נוימן (Johann von Neumann), וכאשר התאזרח בארצות הברית שינה את שמו הפרטי לג'ון (John), ואת שם משפחתו ביטא "פון ניומֶן" (אם כי לא שינה את הכתיב שלו). כדי להרבות בלבול, הוא מוכר בעיקר כ"ג'ון פון נוימן", וכך הוא קרוי גם בערך זה. באנציקלופדיה העברית הוא נמצא תחת הערך "נוימן, ג'ון (ינוש) פון".

גם מבחינת דתו הפגין פון נוימן גמישות והסתגלות לסביבה. הוא נולד כיהודי במשפחה מתבוללת. בהיותו בן 26, לקראת נישואיו עם אשתו הראשונה, מרייט, שהייתה קתולית, המיר את דתו לדתה, ולא ייחס לכך משמעות רבה. ענייני דת לא העסיקו אותו עד לשנה האחרונה לחייו, כאשר שכב על ערש דווי, שבה הרבה להתראות עם הכומר.

[עריכה] לקריאה נוספת

ויליאם פאונדסטון, דילמת האסיר - ג'ון פון נוימן, תורת המשחקים וחידת הפצצה, הוצאת זמורה ביתן, 2000.
אליעזר שישא, מתמטיקה ומתמטיקאים, הוצאת מסדה 1977, עמודים 12-19.