מיקרופון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיקרופון הוא מתמר - מכשיר או רכיב אלקטרוני המשמש להמרה של קול לאות חשמלי.
השימוש הנפוץ במיקרופון הוא המרה של גלי קול או צלילים (שהם תנודות של לחץ אוויר) לתנודות מתח חשמלי של זרם חילופין, שהן אנלוגיות לגלי הקול ש"הושמעו" למיקרופון. המיקרופון הוא החוליה הראשונה ואמצעי קלט בכל מכשיר או מתקן המיועד להקלטה או הזנה (קלט) למחשב של קולות וצלילים.
תוכן עניינים |
[עריכה] סוגי מיקרופונים
ישנם מספר סוגים עיקריים של מיקרופונים: פחמי, גבישי(קריסטלי), דינמי וקיבולי(קונדנסר).פחמי וגבישי לא בשימוש כיום. המיקרופונים נבדלים בדרך שבה הם ממירים צליל/קול (תנודות באוויר) לאות חשמלי.
[עריכה] מיקרופון דינמי
המכלול במיקרופון דינמי הוא זהה מכנית לרמקול: סליל שמחובר לממברנה (המשמשת מעין מפרש לגלי קול). הסליל נמצא בתוך שדה מגנטי של מגנט קבוע. כשגל קול פוגע בממברנה הוא מרעיד אותה, ואיתה את הסליל. כתוצאה מתנועת הסליל בתוך השדה המגנטי מושרה בסליל זרם חשמלי שהוא ייחודי לאותו גל קול.
מכיוון שהממברנה והסליל המחובר אליה הנתון בשדה מגנטי הם כבדים יחסית במיקרופון דינמי, האינרציה שלהם משמעותית, ונדרש שינוי ניכר בלחץ האוויר כדי להזיז את הממברנה (כלומר, הרגישות היא נמוכה יחסית). מסיבה זו נהוג להשתמש במיקרופון דינמי לשימושים בהם יש צורך לקלוט צלילים בעוצמה גבוהה וממרחק קרוב כמו כלי הקשה או קליטה ישירה מול רמקולים של מגברי גיטרות חשמליות. זהו למעשה יתרון של המיקרופון הדינמי המותאם לעבודה עם עוצמה גבוהה של לחץ הקול (Sound pressure level - SPL), מיקרופון קונדנסר לא מתאים לעוצמות חזקות. יתרונות נוספים על פני מיקרופון קונדנסר הם מבנה חזק ופשוט, לא רגיש ללחות באוויר, אמינות גבוהה ומחיר זול יחסית לאיכות, לכן זהו מיקרופון המשמש בדרך כלל זמרים בהופעות.
מיקרופון דינמי מקצועי הוא מיקרופון Shure SM58 שהוצג לראשונה בשנת 1966. זהו מיקרופון קלאסי בקבוצה זו ופופולרי מאוד גם כיום ומשמש בעיקר להגברה והקלטה של זמרים בהופעות או לעבודה כללית בהגברה. אחיו התאום Shure SM57 משמש להגברה והקלטה של כלי הקשה ומגברי גיטרה חשמלית. שני מיקרופונים Shure SM57 משמשים היום כמיקרופונים של הפודיום הרשמי של נשיא ארצות הברית.
[עריכה] מיקרופון קיבולי (קונדנסר)
מיקרופון קונדנסר מכיל ממברנה דקה עשויה מפילם פלסטי דק מאוד, שצידו האחד מצופה בזהב או בניקל, והיא מורכבת קרוב מאוד ללוחית אחורית קבועה. מתח מקטב מסופק לממברנה על ידי מקור מתח חיצוני (סוללה או ספק כוח), או על ידי המטען של החומר האלקטרוליטי שבממברנה או בלוחית הקבועה. הממברנה והלוחית האחורית, המופרדות על ידי נפח אוויר קטן, יוצרות קבל (קונדנסר בלעז). גלי הקול מרעידים את הממברנה, ותנועתה משנה את הקיבול. שינוי זה מתורגם על ידי מעגל חשמלי לשינויי מתח. בזמן חיבור, ברוב המקרים, מיקרופון זה ידרוש מתח פאנטום. למיקרופון קונדנסר אמיתי ומקצועי, הענות תדר טובה יותר מאשר למיקרופון דינמי מקביל.
[עריכה] רגישות המיקרופון
רגישותו של מיקרופון מוגדרת כיחס בין המתח החשמלי שהמיקרופון מפיק לשינוי מסוים בלחץ האוויר שגרם להפקתו של המתח. הרגישות משתנה ממיקרופון למיקרופון ומטכנולוגיה לטכנולוגיה. זהו אחד המאפיינים החשובים של מיקרופון והוא נמדד ומדווח בכל מיקרופון מקצועי. את המדידה נהוג לבצע על ידי השמעת אות בתדירות של 1 קילו הרץ ובעוצמה של [[94dB[[SPL ממרחק 1 מטר ובזווית 0 מעלות למיקרופון. המתח החשמלי במוצא המיקרופון במצב זה נקבע כרגישותו. מיקרופונים דינמיים הם בעלי טווח רגישויות בין 0.5mV עד 5mV.
[עריכה] היענות תדר
היענות התדר (תגובה שונה לתדרים שונים) היא מאפיין חשוב של המיקרופון. להיענות חשיבות רבה כי היא מגדירה את "אופי" המיקרופון ואת "צבע" הצליל. במדידות מדויקות מתייחסים להיענות שאיננה קבועה כעיוות של הקול.
את בדיקת היענות התדר מבצעים בעזרת חיבור מתנד סינוסואידלי לרמקול, שהמיקרופון הנבדק מונח לפניו, ומודדים את מוצא המיקרופון לכל תדירות (בדרך כלל מ-20 הרץ עד 20 קילוהרץ). את התוצאה נהוג להציג כגרף ששני ציריו (התדר ותגובת המתח ביחס לתגובה ב-1 קילוהרץ) לוגריתמיים.