מישלינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טבלה המתארת את החלוקה הגזעית בגרמניה על פי חוקי נירנברג. בעמודה האמצעית, מישלינגה מדרגה ראשונה; בעמודה השנייה משמאל מישלינגה מדרגה שנייה.

מישלינג (ברבים: מישלינגֶה) הוא מונח גרמני המתאר אנשים גרמנים שזורם בעורקיהם דם לא-גרמני. רובם היו אנשים ממוצא גרמני ויהודי. האחוז הגבוה שלהם שתועד ברשומות הצבא הנאצי מראה על אחוז ההתבוללות הגבוה של יהודי גרמניה.

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] מקור המונח

המונח "מישלינג" שימש במקורו לתיאור של בעלי חיים מגזע מעורב. לראשונה נעשה בו שימוש בתקופת האימפריה הגרמנית, לתיאור צאצאים של המתיישבים הלבנים והילידים בקולוניות הגרמניות.

בתקופת רפובליקת ויימאר המונח הורחב כדי לכלול את "ממזרי הריינלנד", הצאצאים שנולדו לחיילים שחורים צרפתים שהועסקו כחלק מצבא הכיבוש בחבל הריין ולנשים גרמניות.

[עריכה] גרמניה הנאצית

בגרמניה הנאצית המושג "מישלינג" הורחב וכלל צאצאים של גרמנים ויהודים או צוענים.

עם חקיקת חוקי נירנברג בשנת 1935 מעמדם הנחות של המישלינגה הוגדר באופן רשמי, והם חולקו לשתי קבוצות: מישלינג מדרגה ראשונה, שמבחינת מוצאו הוא חצי לא-גרמני (שאחד מהוריו לא ארי), ומישלינג מדרגה שנייה, שמבחינת מוצאו הוא רבע לא-גרמני (שאחד מסביו אינו ארי).

על מישלינגה נאסר להצטרף למפלגה הנאצית ולהתגייס לאס אס ולארגוני מפלגה אחרים, אולם עד שנת 1940 הותר להם לשרת בורמאכט אך קידומם עוכב, ובדרך כלל אלו שהיו מדרגה ראשונה לא יכלו להתקדם מעבר לדרגות הזוטרות. נאסר עליהם לקיים יחסי מין עם ארים, נשללו מהם זכויות האזרח, והם נתקלו בקשיים במציאת עבודה, חוו נידוי חברתי ונתקלו בקשיים להתקבל ללימודים גבוהים.

בוועידת ואנזה שנערכה בשנת 1941 הוסכם שיש להתייחס למישלינגה מדרגה שנייה כגרמנים לכל דבר, מלבד מקרים חריגים, אולם יש להתייחס למישלינגה מדרגה ראשונה כלא-גרמנים, והדעות נחלקו בשאלה האם להשמידם או להסתפק בעיקורם.

בשנת 1943 התקבלה ההחלטה על ידי פריץ זאוקל כי המישלינגה (מלבד אלה שעובדים בעבודות החיוניות למאמץ המלחמתי) יגויסו לעבודות כפייה במסגרת ארגון טוט; בשנת 1944 הורה היינריך הימלר על רציחתם של מישלינגה שעובדים במחנות ליד החזית.

בסוף המלחמה עשו הנאצים ניסיון נואש לגייס את המישלינגה להילחם בבעלות הברית, אולם רובם לא נענו לקריאה.

[עריכה] פטור מחוקי הגזע

למישלינגה הייתה היכולת לקבל פטור מחוקי הגזע באמצעות הכרזה עליהם כ"ארים של כבוד", וכך לקבל שוויון זכויות. הפטור ניתן למישלינגה שהצטיינו בעיסוקם או למישלינגה שנפצעו קשה במלחמה. מישלינגה שנפלו במהלך הקרבות הוכרזו אחרי מותם כארים.

על המישלינג היה לשלוח בקשה אל אדולף היטלר, שהיה הסמכות היחידה שיכלה לאשר את הפטור. הבקשה הייתה צריכה לכלול תמונת פרופיל, אילן יוחסין משפחתי וביוגרפיה עם פירוט של פעילות פוליטית וצבאית.

אלפי מישלינגה זכו באישור על היותם ארים.

עוד דרך לקבל פטור מחוקי הגזע הייתה על ידי הצהרה של אם המישלינג שבעלה לא היה אביהם האמיתי של ילדיה; בדרך כלל יחסו את האהבהות לארי שכבר נפטר.

[עריכה] יחס החברה למישלינג

המישלינגה מצאו את עצמם בין הפטיש לסדן: הם היו חלק משני הצדדים, הגרמני והלא-גרמני, אבל לא היו שייכים לחלוטין לאף אחד מהם. לרובם היו קרובי משפחה שהושמדו בידי הנאצים, ובתקופות מסוימות חלקם היו בסכנת מוות וניסו לשרוד, לעתים דווקא באמצעות שירות פטריוטי בחזית המלחמה. לעתים נדחו מישלינגה יהודים-למחצה (שבמקרים רבים ראו את עצמם כלא-יהודים) בידי ארגוני עזרה יהודיים, שהעדיפו לעזור ליהודים מלאים.

על פי הערכות של חוקרים, שירתו בצבא הגרמני כ-60 אלף מישלינגה יהודים מדרגה ראשונה וכ-90 אלף מישלינגה מדרגה שנייה. ביניהם ניתן למנות רשימה של 77 קצינים בכירים, על פי רשימה שהכין אגף כוח האדם של הוורמאכט. למרבה האבסורד, בכרזת פרסומת גרמנית להתגייסות לוורמאכט צולם ורנר גולדברג, שהיה בן לאב יהודי, כאבטיפוס של גרמני ארי.

מאות מישלינגה קיבלו את עיטור צלב הברזל, ציון לשבח על האומץ שגילו בקרבות. עשרים חיילים וקצינים ממוצא יהודי זכו בצלב האבירים, העיטור הצבאי הגבוה ביותר של גרמניה הנאצית.

לאחר המלחמה חלק מהמישלינגה נרתמו למען שיויון זכויות ודמוקרטיזציה של גרמניה. אחד המפורסמים שבהם שזכה להגיע לעמדה הבכירה בגרמניה היה הלמוט שמידט, איש ציבור שכיהן במגוון תפקידים פרלמנטריים וביצועיים ואף זכה להיות קאנצלר גרמניה בין השנים 1974 - 1982.

[עריכה] לקריאה נוספת

• בריאן מארק ריג, החיילים היהודים של היטלר, מטר