הלמוט שמידט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הלמוט היינריך ואלדמר שמידט, בגרמנית: Helmut Heinrich Waldemar Schmidt. (נולד ב-23 בדצמבר 1918 בהמבורג), פוליטיקאי גרמני מהמפלגה הסוציאל דמוקרטית של גרמניה (SPD). שמידט כיהן כראש סיעת ה-SPD בבונדסטאג (1967 עד 1969), כשר ההגנה (1969 עד 1972), כשר האוצר והכלכלה (1972) כשר האוצר (1972 עד 1974), וכקאנצלר (1974 עד 1982).

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 1.1 לימודים, שירות צבאי ומקצוע 1.2 משפחה 1.3 תפקידים מפלגתיים 1.4 תפקידים ציבוריים 1.4.1 תפקידים פרלמנטריים 1.4.2 תפקידים ביצועיים 1.5 מוזיקה

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] לימודים, שירות צבאי ומקצוע

לאחר סיום הלימודים בשנת 1937 בביה"ס "ליכטוארק" (Lichtwark-Schule) בהמבורג, התגייס שמידט לצבא שם שירת עד שנת 1945, והשתחרר בדרגת Oberleutnant (סגן). במהלך מלחמת העולם השנייה שירת בלופטוואפה. באפריל 1945 נתפס על ידי כוחות בריטיים, ונשאר שבוי מלחמה עד לאוגוסט באותה השנה. לאחר שחרורו למד שמידט בהמבורג כלכלה ומדעי המדינה וסיים את לימודיו בשנת 1949.

החל משנת 1983 משמש שמידט כעורך-שותף של העיתון השבועי הגרמני "Die Zeit".

[עריכה] משפחה

אביו של שמידט נולד מחוץ לנישואיו של סוחר יהודי, עובדה שניסתה המשפחה להסתיר. הדבר נודע בציבור רק בשנת 1984 בשיחה של עיתונאים עם ואלרי ג'יסקאר ד'אסטן, שהובילה להודאה של שמידט. בזכרונותיו כתב שמידט כי עובדה זו שיחקה תפקיד מרכזי בהתנגדותו לרעיונות הנציונל-סוציאליסטים.

בשנת 1942 התחתן שמידט עם הנלורה גלזר ("לוקי"), ולשניים נולדו שני ילדים: הבכור הלמוט-ואלטר, שנפטר עוד בטרם הגיע לגיל שנה, וסוזנה. הזוג שמידט מתגורר עד היום בעיר המבורג.

[עריכה] תפקידים מפלגתיים

בשנת 1946 הצטרף שמידט למפלגה הסוציאל-דמוקרטית בגרמניה (SPD), היה פעיל בתחילה בהתאחדות הסטודנטים של המפלגה (SDS), ואף שימש כראש ההתאחדות בשנים 1947, 1948. בשנים 1968 עד 1984 שימש כממלא-מקום יושב-ראש המפלגה.

שמידט עדין חבר במפלגת ה-SPD, וכיום הוא אחד המתנגדים החריפים במפלגה להצטרפות תורכיה לאיחוד האירופי, זאת בניגוד לעמדתה הרשמית של המפלגה.

[עריכה] תפקידים ציבוריים

[עריכה] תפקידים פרלמנטריים

משנת 1953 ועד תחילת 1962, ובשנים 1965 ועד 1987 היה שמידט חבר בבונדסטאג הגרמני. בשנת 1965 התמנה למ"מ ראש סיעת ה-SPD בבונדסטאג, וב-1967 התמנה לראש הסיעה, עד שנת 1969.

בנוסף שימש שמידט כחבר בפרלמנט האירופי בשנים 1958 עד 1961.

[עריכה] תפקידים ביצועיים

מסוף שנת 1961, ועד סוף 1965, כיהן שמידט כסנאטור לענייני פנים בעיר המבורג. בתפקיד זה זכה לחשיפה ופופולריות בעקבות תפקודו בשטפונות העזים שתקפו את העיר בפברואר 1962. באוקטובר 1969 מונה על ידי וילי ברנדט לשר ההגנה של גרמניה.

בשנת 1972 מונה לתפקיד שר האוצר ושר הכלכלה לאחר התפטרות קודמו, ולאחר הבחירות באותה השנה מונה שוב לתפקיד שר האוצר. לאחר התפטרותו של ברנדט מתפקיד הקאנצלר, נבחר שמידט בשנת 1974 להיות מחליפו. בשנותיו כקאנצלר טיפל שמידט במספר משברים שתקפו את גרמניה, וביניהם: משבר הנפט העולמי בשנת 1974, התגברות הטרור של קבוצות שמאל ראדיקליות בגרמניה, ו"עידן הקרח" בין מזרח ומערב גרמניה. באוקטובר 1982 נפלה ממשלתו של שמידט לאחר חבירת המפלגה הליברלית (FDP) לאופוזיציה בראשות הלמוט קוהל (CDU), שנבחר לאחר מכן להיות יורשו בתפקיד. עם סיום תפקידו הודיע שמידט על פרישה מהחיים הפוליטיים.

שמידט נחשב עד היום לאחד הקאנצלרים המוצלחים והאהודים בגרמניה, ולאחד החזקים בתפקיד, נוכח המשברים הגדולים שפקדו את גרמניה. גם מדיניותו הכלכלית, הן כשר אוצר והן כקאנצלר, ומדיניותו בנושא החקלאות באירופה, נחשבו לטובות וקיבלו שבחים רבים.

[עריכה] מוזיקה

אחת מאהבותיו הגדולות של שמידט היא מוזיקה קלאסית. במהלך כהונתו כשר ההגנה, הוא ניצח על הביג-בנד של צבא גרמניה (Bundeswehr). בנוסף הוא מנגן על עוגב ופסנתר, ומתמחה במוזיקה מאת באך. הוא אף הקליט כמה מיצירותיו של באך לקלידים, ושניים מהקונצ'רטי של מוצרט לפסנתר.

הקודם: וילי ברנדט

קאנצלר גרמניה 1974-1982

הבא: הלמוט קוהל