מישל וולבק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מישל וולבק (Houellebecq), סופר צרפתי, נולד בשנת 1958 במושבה הצרפתית לה ראוניון. אביו היה מדריך טיפוס בהרים, ואמו רופאה מרדימה שהפכה להיפית. וולבק עצמו גדל מגיל 6 אצל סבתו. לאחר לימודים בפנימיה הוא למד הנדסת אגרונומיה ולאחר מכן החל לעבוד כאיש מחשבים בפרלמנט הצרפתי.
הוא החל את הקריירה הספרותית שלו ב- 1991 עם ספר עיון "ה"פ לבקראפט, נגד העולם, נגד החיים". באותה שנה ראה אור הספר "להישאר בחיים, שיטה" המכנס מסות קצרות ומאמרים, ולאחר מכן פרסם קובץ שירה "הרדיפה אחר האושר".
הרומן הראשון שלו "הרחבת תחום המאבק" שראה אור ב- 1994 בהוצאת מוריס נאדו (העורך הספרותי שגילה את ז'ורז' פרק) הציב אותו כאחת מהדמויות המרתקות והשנויות במחלוקת בספרות הצרפתית. הספר, המתאר את קורותיו של איש מחשבים צעיר ואפור, הפך לספר פולחן שנתן ביטוי ריאליסטי ונוקב לגיהינום של חיי היומיום ולמועקותיהם של "האנשים הרגילים", וסימן את מישל וולבק כ"סלין החדש" וכסופר זועם וקודר, ביקורתי ופרובוקטיבי. ספרו השני "החלקיקים האלמנטריים", המתאר את קורותיהם של מישל וברונו, שני אחים למחצה, הפך בין לילה לרב מכר ענק בצרפת ובעולם כולו והציב את וולבק כאחת מהדמויות החשובות והבולטות בספרות זמננו. בספר זה מתחשבן וולבק עם כל התנועות האנטי ממסדיות מתנועת ההיפיז ועד לניו אייג' של ימינו. ברומן השלישי שלו, "פלטפורמה" עוסק וולבק בתיירות ובמין ובמפגש בין המזרח והמערב, בין הקפיטליזם הפרוע ובין האיסלם הקיצוני. בעקבות ההתקפה שלו על האיסלם הקיצוני נתבע וולבק על ידי ארגונים איסלמיים וזכה. הרומן הרביעי של וולבק "אפשרות של אי" עוסק בשאלת ההזדקנות. הספר זכה בפרס אנטראלייה היוקרתי והיה רב מכר גדול. שני ספריו הראשונים "הרחבת תחום המאבק" ו"החלקיקים האלמנטריים" זכו לעיבודים קולנועיים. וולבק עצמו ביים סרט ארוטי קצר בשם "הנהר".
[עריכה] ספרים של מישל וולבק שראו אור בעברית
- "הרחבת תחום המאבק" (מצרפתית: עמית רוטברד, בבל 2000)
- "החלקיקים האלמנטריים" (מצרפתית: מיכל סבו, בבל 2000)
- "פלטפורמה" (מצרפתית: מיכל סבו, בבל 2003)
- "אפשרות של אי" (מצרפתית: לנה אטינגר, בבל 2007)
- "להישאר בחיים וטקסטים אחרים" (מצרפתית: רמה איילון, בבל 2007)
