מכשפה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכשפה, אישה העוסקת בכישוף. גם גברים עוסקים בכישוף, אך ההתייחסות הנפוצה היא לנשים - בספר שמות, למשל, נאמר "מכשפה לא תחיה".
תוכן עניינים |
[עריכה] מכשפות בהיסטוריה
במערב, לעתים קרובות, היוו המכשפות איום על השלטון והסמכויות המקומיות, הדתיות והמדעיות. מכשפות נרדפו והוצאו להורג על ידי סמכויות אלו. באנגליה במאה ה-15 נשים זקנות, חלשות או ביישניות נשרפו והועלו על המוקד, במה שנקרא ציד מכשפות.
[עריכה] המכשפות ביהדות
ערך מורחב – כישוף (יהדות)
התורה אוסרת על כישוף, ואף גזרה דין מוות על העוסקים בה, כנאמר: "מכשפה לא תחיה" (שמות כב,יז). המפרשים מציינים כי ננקטה לשון נקבה בהקשר זה (על אף שהציווי חל על גברים ונשים כאחד) מכיוון שרוב העוסקים בתחום היו נשים. טעמים שונים ניתנו לאיסור, ביניהם הרחקה מעבודה זרה ומתלות ישירה באלוהים או בבחירתו החופשית של האדם. כן נחלקו הדעות בשאלה האם התורה אסרה על הכישוף מכיוון שהוא ממשי, או שמא בדיוק להיפך - משום שאין בו ממש.
במקורות נזכרים שני מקרים של הרג מכשפות: בספר שמואל נודע לקורא בעקיפין, דרך דבריה של בעלת האוב, על הרג מכשפות שנעשה בידי שאול המלך, ובתלמוד מסופר על רבי שמעון בן שטח שהרג שמונים מכשפות, ללא הליך רשמי מסודר, כ"הוראת שעה".
[עריכה] תיאור חיצוני של המכשפה בפולקלור
מכשפות מתוארות לרוב כנשים זקנות לובשות שחורים, כשלראשן מצנפת מחודדת ובעלות מטאטא שעליו הן רוכבות.חלק מהמכשפות מתוארות כבעלות שיניים מרקיבות, שיער שחור מתולתל, אף עקום ופנים מקומטות. המכשפה מתוארת לרוב כקניבלית או כזקנה בודדה. מגוריהן של המכשפות במעשיות ובאגדות הוא בבקתה עזובה ביער או בטירה אפלה.
[עריכה] מעשיות וספרים בהם מתוארות מכשפות
- סדרת ספרי "הארי פוטר"
- "האריה, המכשפה וארון הבגדים"
- "מלכת השלג" מאת הנס כריסטיאן אנדרסן
- "עמי ותמי" ו"היפהפיה הנרדמת" מאת האחים גרים
- "הקוסם מארץ עוץ" מאת ליימן פרנק באום.
- מכשפ"ה- קומיקס וסדרת טלוויזיה
[עריכה] ראו גם
- כישוף - על כישוף בהקשרים היסטוריים.
- ציד מכשפות
- כישוף (יהדות)
- מדיאה (מיתולוגיה)
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מאיר בר אילן, Witches in the Bible and in the Talmud.
- מאיר בר אילן, מכשפה לא תחיה, עלון פרשת השבוע של המרכז ללימודי יסוד ביהדות, אוניברסיטת בר אילן.
- אראל סגל, מה ההגדרה של כישוף?, האתר למקוריות במצוות.