מלכות המשנה של ברזיל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלכוּת המשנה של ברזיל הייתה מלכות משנה אשר התפרשה על פני טריטוריה קטנה הרבה יותר מהטריטוריה הנוכחית של ברזיל. שטח השליטה שלה היה מוגבל לאזורי דרום, מרכז-מערב ודרום-מזרח, בעיקר כתוצאה מהתפשטות קפיטניית סאו ויסנטה (Capitania de São Vicente), המכונה כיום סאו פאולו (São Paulo). הקפיטניה ביקשה, באותה תקופה, להקל על העוני השורר בשטחה על ידי חיפוש אחר עבדים אינדיאנים, מתכות ואבנים יקרות.
הכוח המניע של המלכות באותה תקופה התרכז בכפר הזעיר סאו פאולו דוס קמפוס דה פירטינינגה (São Paulo dos Campos de Piratininga), אך למרות זאת סאו סבאסטיאו דו ריו דה ז'נרו (São Sebastião do Rio de Janeiro) הוכתרה כעיר הבירה שלה כתוצאה ממלחמת האמבואבה (Guerra dos Emboabas) כנגד הופעות של פורטוגזים וקולונרים מבאהיה. כתוצאה מהכתרת ריו דה ז'נירו כעיר הבירה, חלה עלייה משמעותית בכוח הכלכלי של מכרות הזהב (Minas dos Matos Gerais). וזאת משום שבריו דה ז'נרו שכן הנמל ממנו הזהב היה נשלח לפורטוגל, ועקב כך היווה את נקודת הקשר בין ארץ האם לבין המושבה.
