מסרוב משדוטס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מֶסְרוֹבּ מָשְׁדוֹטְס (ארמנית מערבית: Մեսրոբ Մաշդոց, מזרחית: Մեսրոպ Մաշտոց) (361 - 19 בפברואר 441), נזיר ארמני, תאולוג ולשונאי שהמציא את האלף-בית הארמני.
משדוטס נולד בשנת 361 בכפר הטסקטס (hatsekats) שבמחוז טָרוֹן[1], בן לוָרְטָן ממשפחת ממיקוניאן. קוריון (kuriun vardapet), תלמידו וכותב הביוגרפיה שלו מספר כי מסרוב קיבל חינוך קלסי והיה בקי ביוונית, אשורית ופרסית ומילדותו היה נוכח, בזכות מעמד אביו, בחצר המלוכה.
מאוחר יותר למד משדוטס אצל נרסס מגנוס, הפטריארך הרביעי של ארמניה, ושימש כמזכירו. במקביל, שימש גם מזכיר למלך כוסרואס השלישי (chosroes). משימתו הייתה לכתוב ביוונית, פרסית ואשורית את הצווים והחוקים של השליט, משום שבאותה תקופה לא היה לארמנים אלף-בית משלהם.
כאשר הדיחו הרומאים את המלך בשנת 386 העדיף משדוטס לעזוב את החצר כדי להתמסר לחיי נזירות וחי בפרישות ובסגפנות משך מספר שנים — שלב מקדים מקובל בקריירה כנסייתית. בעודו מתבודד, איבדה ארמניה את עצמאותה וחולקה בין פרס לאימפריה הביזנטית, כשפרס זוכה בחלק הארי של הממלכה וממליכה על חלקה מלכים ארמנים הכפופים לה.
אחרי שלוש שנים של התבודדות הפך משדוטס בשנת 390 לעוזרו של הפטריארך איזק (סָהָג) ופעל עמו להשמיד את שרידי עבודת האלילים שאינה נוצרית בארמניה. המפגש בכובשים זרים, סייע לארמנים לגבש את זהותם הלאומית המובחנת והמלך ורמשפור שירש את אחיו כוסרואס השלישי בשנת 394, הפטריארך איזק ומשדוטס היו הגורמים הפועלים העיקריים בשינוי.
משדוטס ביקש להחיות את הספרות הארמנית העתיקה, שרק שרידים ממנה נותרו והבין כי צעד הכרחי לשם כך הוא כינונו של אלף-בית ארמני שימיר את האלף-בית האשורי שהיה המקובל ביותר, אך לא הלם את כל דרישות השפה הארמנית והיה בלתי מובן לרוב האנשים.
משדוטס החליט, בתמיכת איזק והמלך ורמשפור להמציא אלף-בית לאומי. לפי קוריון, סיפר לו המלך אז על אדם בשם דניאל, בישוף אשורי ממוצא אצילי, שבמפתיע קיבל את אותיות האלף-בית הארמני. משדוטס שלח אליו אדם בשם והריג' (vahrij) עם מסר לכומר הבל, שהיה ממקורביו של הבישוף דניאל. הבל, ששמע לראשונה על הכתב אז, שלח את האותיות למלך[2] וזה הורה למשדוטס ללמד את ילדיו את השפה באמצעות אלף-בית זה.
במהרה התברר כי התווים הדניאליים אינם מספיקים ומשדוטס, לפי קוריון, נסע לסוריה והתיישב באדסה ואחר כך נסע לסמוסטה מצפון לאדסה ונעזר במלומד רוֹפָּנוֹס (ropanos) או רופינוס, שלפי קוריון "בידיו עוצבו כל הווריאציות לאותיות, עבות ודקות, ארוכות וקצרות, אותיות בודדות כמו דיפטונגים".
בשובו ממסעותיו בשנת 406 הצליח משדוטס להרחיב את האלף-בית מ-22 עד 27 אותיות לשלושים ושש. כדי להפוך את האלף-בית מהמצאה שעל הנייר לממשות, שלח משדוטס את תלמידיו המובחרים לאדסה, אתונה, קונסטנטינופול, אלכסנדריה, אנטיוכיה ואפילו רומא כדי להשיג את העותקים האותנטיים ביותר של התנ"ך ואבות הכנסייה, חוקי הקונצילים ואף כותבים חילוניים. המלומדים הצעירים ניסו להתאים את הלשון הארמנית לחוקי הדקדוק היווני, על פי ספר הדקדוק של דיוניסיוס התראקי. כך, נהנו הארמנים מכתבי קודש בשפתם, שנים רבות לפני שהגיע נוהג זה למקומת אחרים. הלניזציה זו בארמניה הקבילה להלניזציה דומה אצל הפרסים והמונופיסיסטים במאות השישית עד השמינית ואצל הערבים במאה התשיעית.
כדי להנחיל את השפה לעם, פתח משדוטס מספר רב של בתי ספר בחלקים שונים של ארמניה, שם הורו את הצעירים את האלף-בית החדש. הוא ביקש וקיבל מהקיסר תיאודוסיוס השני היתר להטיף וללמד בשפה הארמנית. פעולה אחרת שלו הייתה לקידום הנצרות אצל הגרוזים, שם המציא אלף-בית מקביל, שהיה בנוי אף הוא על–פי הסדר והמתכונת היוונית. בכל מקום, בנה בתי ספר ומינה מורים וכמרים כדי להמשיך במלאכה.
התרגום הראשון של התנ"ך לארמנית הושלם ככל הנראה בערך בשנת 411 והתבסס על טקסט באשורית. גרסה זו הייתה פגומה ככל הנראה, משום שזמן קצר אחרי כן נשלחו יוחנן מאגגיאץ ויוסף ומבאגין לאדסה כדי לבצע תרגום מעותק ביוונית. בסיוע עותקים נוספים מאלכסנדריה תורגם התנ"ך שוב וגרסה זו הושלמה בשנת 434. גם צווי הקונצילים הראשונים בניקאה, קונסטנטינופול ואפסוס והספרות הלאומית שנכתבה עד אז באשורית תורגמו. לתרגומים אלו הייתה חשיבות, שכן לעתים הם סייעו בהשלמת מקורות שגרסתם הראשונה ביוונית אבדה.
אחרי מותו של הארכיבישוף איזק בשנת 440 מונה משדוטס ליורשו, אך נפטר כעבור זמן לא רב, ב-19 בפברואר 441.
[עריכה] הערות
- 1. ^ טרון הוא מחוז של טורוברן, ממערב לאגם ון ומצפון להרי טאורוס. העיר העיקרית במחוז היא מוש. לפי וייס, תאריך הולדתו הוא 354 והוא מזהה את עיר הולדתו כמוש.
- 2. ^ לפי וייס, הבל היה שליחו של משדוטס.