מערת שמעון הצדיק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מערת שמעון הצדיק היא מערת קבורה בצפון ירושלים. המערה נמצאת לצדה של "דרך הר הזיתים" - הכביש העולה משכונת שיח' ג'ראח להר הצופים, צפונית לשכונת המושבה האמריקאית. הארכאולוגים מתארכים את המערה לסוף התקופה הרומאית או לתחילת התקופה הביזנטית. לפי המסורת היהודית העממית, במערה קבורים שמעון הצדיק ותלמידיו.
העדות הראשונה על המסורת בדבר קבורת רבי שמעון הצדיק במערה היא משנת 1235 (ד'תתקצ"ה). העדות היא של רבי יעקב השליח אשר כותב: "וסמוך לירושלים מערת שמעון הצדיק ותלמידו".
בשנת 1641 מוסר הקראי שמואל בן דוד על "מערה אחת, ובתוך המערה באר מים, ואמרו הרבנים ששם קבורת שמעון הצדיק ואשתו, והבור הוא טבילת אשתו". ייתכן שמסורת זאת נותנת פשר לשם בו כינו הערבים את מערת רבי שמעון: "ביר אל-יהודיה", שמשמעו הבור של היהודייה.
המערה הייתה שייכת לערבי אשר גבה דמי כניסה עבור הזכות להיכנס למערה ולהתפלל בה. תופעה מעין זאת נפוצה באתרים יהודיים ונוצריים בירושלים. בשנת 1876 (תרל"ו) נקנתה המערה על ידי יהודים מבעליה הערבים.
מערת רבי שמעון נחשבה למקום מרכזי ומקודש בחיי היהודים בירושלים. נר תמיד הודלק במערה על ידי תושבי ירושלים היהודים. בחצר שמחוץ למערה נערכו חתונות של בני ירושלים אשר מסיבות שונות לא יכלו להתחתן בתוך העיר. עד היום נערכת בחצר המערה בל"ג בעומר הילולה גדולה לכבודו של התנא רבי שמעון בר יוחאי וטקסי ח'אלקה נערכים במקום.
בסידור "שערי דמעה ותפילה השלם" מצוי נוסח תפילה מיוחד לתפילה בקבר שמעון הצדיק:
- "רבונו של עולם אלוהי הצבאות יושב הכרובים, הנה באתי כהיום להשתטח ולהתפלל על קבר שמעון הצדיק הכהן הגדול, אשר שרת לפניך באמת ובתמים, ולכן אפיל תחינתי לפניך, כי כשם ששמעת את תפילת שמעון הצדיק אשר התפלל על עמך ישראל לפני ולפנים בבית קודש הקדשים, כן תאזין ותקשיב ברחמיך הרבים גם את תפילתי ואת תחינתי אשר הנני מתפלל פה על קברו...".
[עריכה] התיישבות יהודית בסביבות המערה
בשנת 1886 רכשו יוסף נבון ושמואל בק אדמות מצפון למערת שמעון הצדיק. על אדמות אלו נבנו שישה בתים שנודעו בכינוי בתי נבון. בתים אלו שמשו למגורי עניים מבני הקהילה הספרדית בירושלים.
בשנת 1891 נבנתה בסמיכות למערה שכונה יהודית בשם נחלת שמעון. יהודים התגוררו בשכונה זאת עד למלחמת השחרור. אז נאלצו תושבי השכונה לעזוב את בתיהם. לאחר מלחמת השחרור שיכנה הממשלה הירדנית בבתי היהודים הנטושים פליטים מהכפר ליפתא ומיפו. מאז מלחמת ששת הימים התחדשה התפילה במערה. בשנת 1999 חידשו יהודים את ההתיישבות היהודית בבתי נבון (ראה/י לעיל) ובמקום מתגוררות מספר משפחות יהודיות.
