יעקב השליח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יעקב השליח, יהודי תושב ארץ ישראל, בן המאה ה-13. במקור מסוים מכונה 'רבי יעקב הנזיר'. שמש כשד"ר לגיוס כספים.

תוכן עניינים

1 תולדות חייו
2 ישיבת פריז או ישיבת 'פריז' בעכו
3 רשימת הקברים
4 לקריאה נוספת

[עריכה] תולדות חייו

תולדות חייו וכן שנת לידתו ושנת מותו אינם ידועים לנו. מהעובדה שכונה בכתב יד מסוים 'יעקב הנזיר' נראה שנהג מנהגי צניעות ופרישות , אך אין הכרח שהכוונה בכינוי זה לנזירות כל כל דקדוקיה ההלכתיים. מסופר עליו שבשנת 1235 נשלח על ידי רבו, רבי יחיאל מפריז, שהיה באותה העת ראש ישיבה, לגייס כספים כשד"ר עבור ישיבתו של רבו. במהלך מסע זה הכין יעקב השליח רשימה של קברי צדיקים בארץ ישראל. על פועלו זה של יעקב השליח מסופר בראשית הרשימה:

אלו סימני כתבי הקברות אשר הביאם רבי יעקב השליח, נאמן מהרב רבינו יחאל מפריש אשר לו בשיבתו שלוש מאות תלמידים... והלך בכל גלילות ארץ ישראל... להוליך נדבה גדולה למדרש הגדול דפריש

רבי יעקב השליח הוא השד"ר היחיד מארץ ישראל (אם אכן היה מארץ ישראל) הידוע לנו על פועלו במאה ה-13 ובמאה ה-14.

[עריכה] ישיבת פריז או ישיבת 'פריז' בעכו

ההיסטוריונים חלוקים ביניהם האם יעקב השליח נשלח מפריס לארץ ישראל על מנת לגייס תרומות ובביקורו זה הכין את רשימת הקברים (כך סבר למשל יצחק בן צבי). הבעיה באפשרות זאת היא שתושבי ארץ ישראל היהודים היו עניים מאוד באותה העת. לאור זאת לא ברור כיצד הצליח יעקב השליח לגייס כספים דווקא בארץ ישראל.

אפשרות אחרת היא שיעקב השליח נשלח מעכו לגייס כספים עבור ישיבתו של רבו ששכנה בעיר. את התרומות קבץ מקהילות יהודיות בארופה ובמזרח התיכון וגם בארץ ישראל גופה. בתוך שליחותו בארץ ישראל הכין רבי יעקב את רשימת הקברים. החוקר אברהם יערי בספרו 'שלוחי ארץ ישראל' אוחז באפשרות השנייה. את רשימת הקברות מסביר אברהם יערי כחומר תעמולה שנועד לסייע לו בגיוס התרומות.

לכאורה כינויה של הישיבה מדרש הגדול דפריש מלמד על כך שהישיבה הייתה ממוקמת בפריז. כינוי זה מוסבר על ידי יערי בכך שהישיבה בעכו נקראה על שם הישיבה של רבי יחיאל מפריז שנסגרה ועברה לארץ ישראל. לשיטתו של יערי ניתן לראות דוגמה לכך ששמה של הישבה משמר את שמה של ישיבה קודמת בשמותיהן של הישיבות הליטאיות שקמו בארץ ישראל במאה ה-20. ישיבות אלו משמרות את שמותיהן של הישיבות בליטא שחרבו בשואה (כך למשל ישיבת פוניבז' ועוד).

הבעיה באפשרות זאת היא שהיישוב היהודי בעכו באותה העת היה קטן מאד. בוודאי קטן מכדי להכיל ישיבה עם שלוש מאות תלמידים .יש לציין שניתן להסביר את המספר שלוש מאות כלשון גוזמא. המספר שלוש מאות מופיע בש"ס מספר פעמים כמספר מוגזם הבא לציין כמות גדולה. ייתכן ששימוש במספר שלוש מאות כלשון גוזמא אפיין גם כתיבה של תלמידי חכמים בעברית בימי הביניים.

[עריכה] רשימת הקברים

רשימת הקברים מחולקת לפי ערים. ראשית כותב רבי יעקב השליח על העיר עכו ממנה כנראה יצא למסעותיו. לאחר מכן כותב על הדרך מעכו דרומה לחיפה. בחיפה הוא מציין כנראה את מערת אליהו הנביא. מחיפה ממשיכה הדרך אל מגידו וממנה אל העיר שכם. בשכם הוא מציין את הר גריזים והר עיבל וכן את קבר יוסף הצדיק.

לאחר מכן כותב רבי יעקב על ירושלים והקברים הרבים אשר בה. לאחר ירושלים הוא מציין את את הקברים מסביב לירושלים, מערת המכפלה אשר בחברון, וכן קברות רחל בבית לחם וקבר שמואל הנביא. כמו כן כותב הוא קברו של רבי שמעון בר יוחאי וכן על העיר טבריה והקברים המצויים בה. כמו כן כותב רבי יעקב על הערים תדמור שבסוריה ובגדאד שבעירק.

בין השאר הקברים שזהה יעקב השליח ראוי לציין את בירושלים את קברי הסנהדרין, מערת שמעון הצדיק ואת קבר רבן גמליאל ביבנה.

כתב היד של רשימתו של יעקב השליח היה מצוי במרוקו. הספרייה הלאומית בפריס רכשה אותו. בשנת 1841 (תר"א) , אליקים כרמולי , רב וספרן שעבד בספריה הלאומית בפאריס, פרסם את רשימתו של יעקב השליח בחוברת קצרה בשם 'אלה המסעות'.

בחוברת זאת שני חלקים. לצד תיאורי מסעות בארץ ישראל ישנו גם חלק על קברים הנקרא 'סימני הקברים'. ישנה טענה שרק חלק זה נכתב על ידי יעקב השליח. רשימת קברי הצדיקים תורגמה לצרפתית על ידי כרמולי. בשנת 1929 (תרפ"ט) פרסם יצחק בן צבי את החוברת במהדורה חדשה.