מצוות עשה שהזמן גרמן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מצוות עשה שהזמן גרמן הן מצוות עשה שאמורות להתבצע בזמן מסוים. למשל מצוות סוכה (שזמנו רק בין ט"ו לכ"א תשרי) או תפילין (שזמנן ביום ולא בלילה).
נשים פטורות ממצוות אלו (וכך גם עבד כנעני). פטור זה הוא הטעם המקובל לברכת "שלא עשני אישה".
[עריכה] סיבת הפטור
לפי הרש"ר הירש פטור נשים נובע מהיותן בדרגה גבוהה יותר של "התלהבות קודש" ולפיכך אין להן צורך במצוות עשה אלו. בהסבר זה נעשה שימוש רב בדורות האחרונים, משום שהוא מבטא מודעות לצורך בשוויון עקרוני בין גבר לאישה. הסבר אחר הוא שנשים עסוקות בענייני הבית ובגידול הילדים ולפיכך נחסכו מהן מצוות מסוימות.
לדברי האבודרהם: "הטעם שנפטרו הנשים ממצוות עשה שהזמן גרמן, לפי שהאשה משועבדת לבעלה לעשות צרכיו, ואם הייתה מחויבת במצוות עשה שהזמן גרמן, אפשר שבעת עשיית המצווה יצווה אותה הבעל לעשות מצוותו... לפיכך פטרה הבורא ממצוותיו כדי שיהיה לה שלום עם בעלה".
[עריכה] חריגים
על פי האבודרהם:
- "יש שבע מצוות עשה שהזמן גרמא ונשים חייבות בהן, ואלו הן: שמחה (בשלוש רגלים), והקהל, וקידוש היום (בשבת), ואכילת מצה בליל הפסח, ומקרא מגילה בפורים, ונר חנוכה, ארבע כוסות של פסח"
הסיבה לחיוב נשים בארבע כוסות, במצה, בנר חנוכה ובפורים היא "שאף הן היו באותו הנס". הסיבה לחיובן במצוות עשה של שבת היא שהוקש "זכור" ל"שמור". כלומר, מצוות זכירת השבת (קידוש) הוצמדה לאיסורי השבת, ומכיוון שהנשים חייבות להמנע מאיסורים בשבת הן חייבות בקידוש. לגבי שמחה ברגל והקהל החובה על הנשים מוזכרת בפירוש בתורה. לגבי שמחת הרגל: "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך" (דברים, ט"ז, י"ד), ולגבי הקהל: "הקהל את העם האנשים והנשים והטף..." (דברים לא).
[עריכה] עשייה מרצון
אף על פי שנשים פטורות ממצוות אלו אין זה אומר שאסור להן לקיים אותן. מצוות "נטילת לולב" בסוכות היא מצוות עשה שהזמן גרמה ובכל זאת נשים נוהגות לקיים מצווה זו ולפי הפוסקים האשכנזים הן אף מברכות "אשר קידשנו במצוותיו, וציוונו" על מצווה זו. הפוסקים הספרדים קבעו כי כיוון שלא צוותה לא מברכת אבל גם נשים ספרדיות נוהגות ליטול לולב. דוגמה זו מחזקת את דעתן של פמיניסטיות דתיות, שרוצות להתעטף בטלית ולהניח תפילין (מצוות עשה שהזמן גרמן) במחלוקתן עם הממסד האורתודוקסי.
