חוק יסוד: מקרקעי ישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק יסוד: מקרקעי ישראל, הוא חוק היסוד השני שהתקבל בכנסת. חוק היסוד נחקק ב-25 ביולי 1960, א' באב התש"ך, על ידי הכנסת הרביעית ובתחילה נקרא "חוק יסוד: מקרקעי העם".
החוק מבטיח שהבעלות על נכסי מקרקעין של מדינת ישראל תישאר בידי המדינה. חוק היסוד חל על נכסי מקרקעין ("קרקע, בתים, בניינים וכל דבר המחובר לקרקע חיבור קבע") של המדינה, של רשות הפיתוח או של הקרן הקיימת לישראל.
ניתן לקבוע בחוק סוגי מקרקעין וסוגי עסקאות שבהם תתאפשר העברת בעלות, חרף ההגבלה שבחוק יסוד זה.
חוק יסוד: הכנסת · חוק יסוד: נשיא המדינה · חוק יסוד: מקרקעי ישראל · חוק יסוד: הממשלה · חוק יסוד: משק המדינה · חוק יסוד: הצבא · חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל · חוק יסוד: השפיטה · חוק יסוד: מבקר המדינה · חוק יסוד: חופש העיסוק · חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו | ![]() |
[עריכה] קישורים חיצוניים
- חוק יסוד: מקרקעי ישראל, באתר הכנסת
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
![]() |