מרדכי גיאורגו לנגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מרדכי גיאורגו לנגר

מרדכי דב גיאורגו (יִיז'י) לנגר או לאנגר, משורר עברי, חוקר ומסאי, עיתונאי ומורה. היה הראשון ביהדות המערב, בעת החדשה, שהגיע מלשון זרה לשירה העברית. נולד בפראג, צ'כיה, ב-19 במרץ 1894 (אם כי ברישומים מופיע בטעות התאריך 7 באפריל). נפטר בתל אביב, ב-12 במרץ 1943. הובא למנוחות בבית העלמין טרומפלדור.

[עריכה] חייו

מרדכי לנגר נולד וגדל בבית יהודי צ'כי מתבולל. כשהיה בן 19 עזב את עירו, פראג, ויצא לחפש חיבור אמיתי ליהדותו. הוא היה "רדוף כיסופים טמירים שלא עמד על פשרם" כפי שכתב הוא עצמו על נטישת ביתו. הוא הגיע לחצר החסידית של האדמו"ר מבעלז, ושהה שם עת קצרה.

כעבור כמה חודשים שב לחצר הרב החסידי, הצטרף לקהילה החסידית ולחוג הקרוב אל הרבי מבעלז, ושהה בעיירה בעלז כמה שנים. לקראת סופה של מלחמת העולם הראשונה שב לפראג, הוחזק כמומחה ובקיא בענייני יהדות, החל לעבוד בהוראה, והצטרף לכתבי-עת יהודיים שם. בפראג התקרב למקס ברוד, הסופר והמחזאי, ולפרנץ קפקא, הסופר הידוע. מרדכי לנגר גם נזכר כמה פעמים ביומניו של קפקא, וכתב לזכרו את שירו למות המשורר.

עבד לפרנסתו כמורה ליהדות בבתי ספר צ'כיים, עד לעלייתו הבלתי לגלית לארץ, בשנת 1941. בשנות חייו האחרונות היה ידוע חולי וסבל. הוא נפטר בתל אביב ונקבר בבית העלמין של טרומפלדור. מסותיו, מאמריו ומחקריו נדפסו בכתבי עת צ'כיים וגרמניים. שיריו העבריים היו בשעתו הפתעה גדולה למכיריו, והוא נחשב ראשון המשוררים העבריים המודרניים שלא בא ממזרח אירופה. לאחרונה התעורר עניין ספרותי מחודש בחייו וביצירתו, בין השאר משום שכתב שירה הומו אירוטית עברית, והיה בכך לחלוץ ופורץ דרך. ספרו "תשעה סיפורים חסידיים" זכה להצלחה באירופה ותורגם למספר שפות.

רוב שיריו שקולים וחרוזים, וסגנונם דומה לסגנון שירת ספרד בימי הביניים (אם כי הוא לא הקפיד על המשקל הכמותי הספרדי). בכמה משיריו הוא הוסיף טעמי מקרא ("ניגון איכה כמנהג הארצות"). עם זאת כמה משיריו ("בליל של סילווסטר" לדוגמה) כתובים בכתיבה חופשית ומושפעים ממשוררים צרפתים בני זמנו - בתחום זה היה לנגר מתקדם הרבה יותר משאר המשוררים בארץ ישראל באותה תקופה.

אחיו, פרנטישק לנגר, היה רופא צבאי צ'כי בכיר מאוד וסופר. כמה מספריו תורגמו לעברית.

עטיפת הספר "מעט צרי".

[עריכה] מתוך השיר אֶל-רֵעִי

וְהָיָה כַאֲשֶר אַעֲלֶה עַל-לִבִּי אוֹתָהּ שָעָה שֶל-אֹשֶר,

יְפִי-הַלַּיְלָה הַהוּא, בּוֹ שְנֵינוּ הָלַכְנוּ בָרְחוֹב,
וּבְנַחַת הִנַּחְתָּ אַתָּה עַל-שִכְמִי אֶת-זְרוֹעֶךָ
-- וְזָכַרְתִּי זָכֹר (כִּמְכֻסָּה עֲרָפֶל)
אַגָּדָה עַתִּיקָה, שֶתִּמְשוֹךְ אֶת-הַלֵּב:

עַל-חִבַּת שְנֵי-רֵעִים, אֲשֶר בּכֹסֶף גָּדוֹל
אִיש אֶת-רֵעֵהוּ חִבֵּקוּ;
וּבְשִכְרוֹן חִבּוּקֵימוֹ דוּמָם הִתְנַשְׂאוּ
לְעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, אֶל-גִנּוֹת הַהַשְקֵט,
שֶבָּהֶם תָּמִיד-אוֹר וְאַהֲבָה בְלִי-קֵץ.

-- מעט צֳרִי

[עריכה] ספרי מרדכי לנגר

מעט צרי, אסופת כתביו, יצא לאור לראשונה בהוצאת "דבר", 1943; הדפסה שנייה (ערכה והקדימה מבוא מרים דרור), תל אביב, 1984.
פיוטים ושירי ידידות, משירת ימי הביניים, נשקל בהטעמה הספרדית שוא נע וחטף נקראים, מרדכי גיאורגו לאנגר, פראג, 1929.

[עריכה] לקריאה נוספת

ספריו של אחיו

חבורת המפתח הלבן, פרנטישק לאנגר, לנוער, תרגמה אלה אמיתן, תל אביב, 1967.
בקצוי הכרך, פרנטישק לאנגר, הוצאת מודן.

מאמרים על חייו ויצירתו

מנדל זינגר, המורה לעברית של קפקא, יז'י לאנגר, נדפס באורות, ז', תשכ"ט 1969.
שמואל הכהן, תולדותיו של משורר מסתורי מפראג: מרדכי גיאורגו לנגר, נדפס במבוע, י'ג, תשל"ז 1977.
מרים דרור, המשורר ג. מ. לנגר: קווים לביוגראפיה, נדפס בסימן קריאה, 7, 1977.

צבי כרמל, "הבחור החסיד מפראג" למלאת ל"ו שנה לפטירת מרדכי לאנגר, המשורר המערב אירופי העברי הראשון במאתנו, נדפב בבצרון, א', תש"ם 1980.