צ'כיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

הרפובליקה הצ'כית

דגל

סמל

מוטו לאומי: האמת גוברת

המנון לאומי: היכן ביתי

יבשת

אירופה

שפה רשמית

צ'כית

עיר בירה

פראג
50°5' צפון, 14°28' מזרח

העיר הגדולה ביותר

פראג

משטר

רפובליקה

ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה

נשיא
ואצלב קלאוס
מירק טופולנק

הקמה
- תאריך

חלוקת צ'כוסלובקיה
1 בינואר 1993

שטח
- סה"כ
- % מים

115 בעולם
78,866 קמ"ר
2%

אוכלוסייה
- סה"כ (2005)
- צפיפות

79 בעולם
10,241,138
130 אנשים לקמ"ר

תמ"ג
- סה"כ (2005)
- תמ"ג לנפש

41 בעולם
198,976 מיליון $
19,429 $

מטבע

כתר צ'כי

אזור זמן

UTC + 1

סיומת אינטרנט

קידומת בינלאומית

420+

הרפובליקה הצ'כית (צ'כית: Česká republika, להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה) ) הידועה גם כצ'כיה היא מדינה ללא מוצא לים במרכז אירופה. היא גובלת בצפונה בפולין, במערבה בגרמניה, בדרומה באוסטריה ובמזרח עם סלובקיה. היא מורכבת משני אזורים עתיקים בשם בוהמיה ומורבייה וחלקים מאזור שלזיה. ב-1 במאי 2004 הצטרפה לאיחוד האירופי.

בירתה של המדינה היא פראג, עיר בעלת היסטוריה ארוכה, כולל נוכחות יהודית עתיקה. כיום היא יעד תיירותי פופולרי.

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של צ'כיה

השטחים הצ'כים אוחדו לראשונה תחת ממלכה אחת בשנת 873 על ידי שושלת פז'מיסל (Przemysl). מאוחר יותר הייתה ממלכת בוהמיה גורם חזק באזור אולם היא התמוטטה בעקבות מספר מלחמות וסכסוכים אזוריים. את הממלכות המקומיות החליפה האימפריה האוסטרו-הונגרית שהשתלטה על האזור.

לאחר נפילת האימפריה במלחמת העולם הראשונה, נוצרה צ'כוסלובקיה כאיחוד בין השטחים הצ'כים לשטחים הסלובקים. במדינה זו היה מיעוט גרמני גדול שבגללו פלשה גרמניה הנאצית לצ'כיה בשנת 1938. הונגריה, מצידה פלשה לרוב שטחי סלובקיה. לאחר מלחמת העולם השנייה הפכה צ'כוסלובקיה למדינה קומוניסטית מתונה.

ב-1 בינואר 1993 הפסיקה צ'כוסלובקיה להתקיים בעקבות מהפכת הקטיפה שהפילה את השלטון הקומוניסטי ארבע שנים לפני כן. צ'כיה הופרדה מסלובקיה אך שמרה לעצמה את ההמנון והדגל של צ'כוסלובקיה.

צ'כיה הצטרפה לארגון נאט"ו בשנת 1999 והפכה להיות חלק מהאיחוד האירופי בשנת 2004.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של צ'כיה

חייל משמר צ'כי בכניסה לארמון הנשיאות

חילופי משמרות בארמון הנשיא

ארמון הנשיאות בתוך מצודת פראג

[עריכה] יחסי צ'כיה וישראל

לעם הצ'כי יחס קרוב לעם היהודי מזה שנים רבות. הנוכחות היהודית בולטת בפראג. גדול הסופרים הצ'כים, פראנץ קפקא אף הוא יהודי. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, בה שררה בצ'כוסלובקיה דמוקרטיה יציבה וליברלית, קיבלו היהודים שוויון זכויות מלא. בתקופה זו חיו בצ'כוסלובקיה כ360 אלף יהודים (מתוכם 118,000 בשטחי צ'כיה של היום). בתגובה על היחס החם הזה קראו יהודים יוצאי צ'כיה לקיבוץ שהקימו בארץ כפר מסריק על שם הנשיא הראשון של צ'כוסלובקיה, פרופסור תומס גאריג מסריק.

בימי מלחמת העולם השניה סבלו הצ'כים רבות מאימי כיבוש הנאצי, וכשלוש מאות אלף מיהודי המדינה נספו בשואה.

צ'כוסלובקיה תמכה בהצבעה באו"ם על הקמת מדינת ישראל ואף תמכה בה על ידי הספקת נשק בעת מלחמת השחרור.

משנות ה-50 ועד סוף שנות ה-80, כחלק מהמדיניות של הגוש המזרחי בהנהגת ברית המועצות, תמכה צ'כוסלובקיה במדינות ערב ואף סיפקה להן נשק. במיוחד התפרסמה עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית ב-1955.

בשנים האחרונות מביעה צ'כיה יחס חם ואוהד למדינת ישראל. במשרד החוץ הישראלי מגדירים אותה כמדינה האירופית האוהדת ביותר לישראל. בשנת 2002 אף השווה מילוש זמאן, ראש ממשלת צ'כיה דאז, לעיתון "הארץ" בין יאסר ערפאת לאדולף היטלר ורמז להיסטוריה הצ'כית: "היטלר היה אז הטרוריסט הגדול ביותר בעולם. לא היה צריך לנהל איתו משא ומתן, כשם שכיום אין לנהל משא ומתן עם טרוריסטים". הצ'כים אף משווים בין זכות השיבה של הפלסטינים שרוצים לחזור לשטחי מדינת ישראל למיעוט הגרמני שהוגלה מצ'כיה בתום מלחמת העולם השנייה ודורש כיום לחזור. משקיעים ישראלים רבים פעילים בצ'כיה ומחזיקים בנכסי נדל"ן רבים כולל הקניון הגדול ביותר בפראג ששייך לחברת "אפריקה-ישראל".

[עריכה] אזורים

הרפובליקה הצ'כית מורכבת מ-13 אזורים (קראייה - kraje; יחיד: קראי - kraj), ועיר בירה אחת:

אזור	עיר בירה	צבע
פראג*
אזור בוהמיה המרכזית	קלדנו, אבל המדרדים ממוקמים בפראג
אזור בוהמיה הדרומית	צ'סקי בודייוביצה
אזור פילסן	פילסן
אזור קרלסבד	קרלסבד
אזור אוסטי נד לבם	אוסטי נד לבם
אזור ליברץ	ליברץ
אזור הראדץ קרלובה	הראדץ קרלובה
אזור פרדוביצה	פרדוביצה
אזור אולומואוץ	אולומואוץ
אזור שלזיה המורבית	אוסטרבה
אזור דרום מורבייה	ברנו
אזור זלין	זלין
אזור ויסוסינה	ייהלבה

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת צ'כיה

הכלכלה הצ'כית היא מהיציבות ומהמצליחות בין המדינות הפוסט קומוניסטיות. היא התאוששה מהמיתון מאז אמצע 1999, וצמיחה בשנים 2001 ו-2002 הובלה על ידי יצוא לאיחוד האירופי, במיוחד לגרמניה, והשקעת חוץ, בעוד הביקוש הפנימי התחדש. התמ"ג לנפש הוא $19,475. התוצרת הצ'כית לנפש היא כשני שליש מזו של הכלכלות האירופאיות המובילות.

[עריכה] תעשייה, מחצבים וסחר חוץ

בצ'כיה כורים בממוצע שנתי 11 מיליון טון פחם, פחם חום בתפוקה של 66 מיליון טון בשנה, וכן מעט גז בישול ונפט לשימוש מקומי. כן כורים בצ'כיה נחושת, אבץ, עופרת, מגנזיום כסף, ואף אנטימוניום.

תעשייה: התעשיות העיקריות המיוצאות חוץ למדינה הן: ייצור פלדה, מכונות, ציוד תעשייתי, ציוד חקלאות, כלי רכב, כימיקלים, ציוד צבאי, מוצרי מזון, מוצרי חרסינה ועוד.

המדינה מייבאת בעיקר: נפט, אלומיניום, ציוד אלקטרוני, מחשבים, ציוד תעשייתי, ופלדה. המסחר מתנהל בעיקר עם המדינות: גרמניה, סלובקיה השכנה,איטליה, רוסיה, פולין, ושאר מדינות האיחוד האירופי.

כמו כן התיירות משתמשת מקור חשוב להכנסותיה של המדינה, שכן מידי שנה פוקדים את מדינה זו למעלה מ 20 מיליון תיירים.

[עריכה] גאוגרפיה

מפת צ'כיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של צ'כיה

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של צ'כיה

הרפובליקה אינה בעלת מגוון אתני גדול, מרבית האוכלוסייה הם צ'כים (95%). במדינה קיימים מספר מיעוטים הכוללים את הגרמנים, צוענים, הונגרים, אוקראינים ופולנים.

אחרי חלוקת צ'כוסלובקיה בשנת 1993, נותר מיעוט של סלובקים ברפובליקה הצ'כית והם מהווים כ-2% מכלל האוכלוסייה. יש לציין כי הגבול בין צ'כיה לסלובקיה נותר פתוח למעבר חופשי לאזרחי צ'כוסלובקיה לשעבר.

השפה הרשמית במדינה היא השפה הצ'כית, והיא מכונה לפעמים גם "בוהמית". הצ'כית היא שפה סלאבית מערבית, מתוך קבוצת השפות הסלאביות של משפחת השפות ההודו אירופאיות.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה בשפה זו: צ'כיה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צ'כיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ערי צ'כיה