מרדכי זאב חבקין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרדכי זאב חבקין (1860, אודסה, רוסיה - 1930, לוזאן, שווייץ), ביולוג ואימונולוג יהודי, שעשה רבות למען שיפור תנאי הבריאות בהודו בפועלו שם. תרומתו המשמעותית למדע היא פיתוח חיסון נגד חולרה ודבר. בסוף חייו הקים את קרן חבקין לתמיכה בישיבות ומוסדות תורה.
תוכן עניינים |
[עריכה] שמו בשפות שונות
ברוסית: Владимир Ааронович Хавкин, באנגלית,צרפתית וגרמנית: Waldemar Mordecai Wolff Haffkine.
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] שנותיו הראשונות
מרדכי זאב נולד באודסה לאב מנהל בית ספר למשפחה יהודית מתבוללת. בשנות ה-80 של המאה ה-19 התעניין ברעיונות נרודניקים, אך כשקבוצה זו פנתה לטרוריזם עזב אותה. כשהתרחשו הפוגרומים נגד היהודים הצטרף לקבוצות הגנה עצמית ונעצר על ידי המשטרה לתקופה קצרה. באותו זמן התחיל ללמוד אצל איליה מצ'ניקוב, מגדולי הביולוגים בתקופתו. ב-1881 נרצח הצאר אלכסנדר השני, והממשלה פתחה במסע כנגד האינטליגנציה. איליה מצ'ניקוב נאלץ להגר לשווייץ, וב-1888 חבקין הצטרף אליו. ב-1889 הצטרף חבקין לבית ספר של לואי פסטר בפריס.
[עריכה] עבודתו בהודו
באותה תקופה בתת היבשת ההודית השתוללה מחלת הכולירה, שקיפחה את חייהם של אלפי איש מדי יום. המדען רוברט קוך גילה ב-1883 בקטריה שאחראית על התפשטות המחלה. הקהילה המדעית באותה תקופה לא קיבלה את הטענה שהבקטריה אחראית באופן בלעדי על ההדבקות במחלה. מרדכי זאב, תוך הסתכנות עצמית, גילה לראשונה חיסון נגד המחלה ביולי 1892, ערך את הניסוי הראשון על גופו ופרסם את מחקריו מייד אחר כך. מסקנותיו התקבלו בספק גדול בקהילה המדעית, אפילו בסביבותם של פסטר ומצ'ניקוב.
למרות ההתנגדות שפגש, פסטר נשלח להודו על ידי הממשלה הבריטית, ותוך שנתיים בתור בקטריולוג ראשי הצליח לחסן 42,000 איש. מקרי המוות בין אנשים שחוסנו ירדו פי עשרות. ב-1896 החלה להשתולל בבומביי מגפת הדבר. חבקין הגיע לשם במהרה לאחר שבדק את החיסון על עצמו הצליח שוב לחסן אלפי איש, שמקרי המוות ביניהם ירדו לאפס. הודות למשקיפים על פעילותו מארצות שונות התפרסם שמו של חבקין בעולם כמומחה לחיסונים נגד מגפות. המעבדה שהקים ב-1896 בבומביי נהפכה עם הזמן למרכז לחקר אפידמולוגיה ובקטריולוגיה ב[[מזרח אסיה]. מ-1925 היא נקראת המכון על שם חבקין. ב-1897 חבקין זכה להוקרה המכובדת ביותר מהמלכה ויקטוריה. ב-1915 זכו החיילים הבריטיים לסדרה של חיסונים נגד שלושה סוגים של מחלות טיפוס לפי המלצתו של חבקין.
[עריכה] שנותיו האחרונות
את שנותיו האחרונות בילה בפריס, שם חזר בתשובה. ב-1929 ביקר בברית המועצות ועמד נפעם נוכח השינויים שהתחוללו שם בשנות העדרו. היה בין התומכים ברעיון הציוני, אך טען שהיישוב יוכל לתפקד רק בתנאי שהחוקים שלו יתבססו על תורת ישראל. את הונו הרב הקדיש לקרן חבקין, לתמיכה בפעילות חינוכית יהודית, בעיקר בישיבות.
[עריכה] תרומתו למדע
תרומתו החשובה היא פיתוח חיסונים כנגד שתי מחלות סופניות, שפרצו כמגפות וגבו את חייהם של אלפי בני אדם עד לתקופתו.
[עריכה] מקורות
- ויקיפדיה האנגלית
- האנציקלופדיה היהודית האלקטרונית ברוסית