מרקו פנטאני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרקו פנטאני (13 בינואר 1970 – 14 בפברואר 2004) רוכב אופניים איטלקי, אחד מהרוכבים המפורסמים והנערצים ביותר בשנות התשעים של המאה העשרים. נחשב על ידי רבים כאחד מהמטפסים הטובים בדורו ברכיבת כביש מקצוענית. הקריירה שלו ידעה עליות ומורדות רבים ובסופו של דבר גם הביאה למותו בגיל 34 בלבד.
[עריכה] חייו
מרקו פנטאני נולד בצ'זנה שבאיטליה. כבר בגיל צעיר החל לרכוב בצורה תחרותית וכבר אז התבלט ביכולת הטיפוס שלו בקטעים ההרריים. אחרי שזכה לניצחון במירוץ האופניים היוקרתי לרוכבים צעירים הבייבי ג'ירו ב-1992, הצטרף לקבוצה המקצוענית קרארה.
ב-1994 השיג את ניצחונותיו הראשונים כשזכה בניצחונות בקטעים בג'ירו ד'איטליה. כמו כן, הוא זכה בשנה זו במקום השלישי בדרוג הכללי בטור דה פראנס.
ב-1995 ניצח ב-2 קטעים בטור דה פראנס . אחד מהקטעים הללו הסתיים בפסגת האלפ דואז שהיא הפסגה שניצחון בה נחשב כיוקרתי ביותר במרוץ. בסוף שנה זו נפצע פנטאני קשה בתאונה בזמן מרוץ. שוטר רשלן שיחרר את התנועה, שנחסמה בזמן מירוץ. פנטאני התרסק על מכונית, ברכו זזה ממקומה, והוא כמעט סיים את הקריירה שלו. תקופת השיקום שלו ארכה שנה וחצי.
את כל עונת 1996 הפסיד פנטאני בשל תאונה זו.
ב-1997 זכה בניצחונות בשני קטעים ובמקום השלישי בדרוג הכללי בטור דה פראנס, הפעם במדי קבוצת מרקטונה אונו בה המשיך לרכוב עד סוף הקריירה שלו. ממירוץ הג'ירו ד'איטליה של שנה זו נאלץ לפרוש, לאחר שניסה להתחמק מחתול שחור שחצה את דרכו, התהפך ונפצע.
שנת 1998 הייתה שנת השיא בקריירה של פנטאני. הוא זכה בשנה זו גם בג'ירו ד'איטליה וגם בטור דה פראנס והיה לאחד הרוכבים הבודדים בשנים שאחרי מלחמת העולם השניה שהצליחו לזכות בשנה אחת בשני מרוצי האופניים היוקרתיים ביותר. נדירה לא פחות, הייתה זכייתו בטור דה פראנס של רוכב שנחשב כמטפס טהור. שיאו של הטור דה פראנס באותה שנה ונקודת המפנה במרוץ היו בקטע בהרי האלפים שבו ניצח פנטאני והשיג את יריבו העיקרי – יאן אולריך בכ-9 דקות.
שנת 1999 סימנה משבר נוסף כאשר פנטאני סולק מהג'ירו ד'איטליה עקב מציאת רמה גבוהה מהמותר של תאי דם אדומים בדמו, רמה אשר מחשידה את הרוכב בנטילת חומרים ממריצים האסורים בשימוש. הבדיקה נעשתה שני קטעים לפני תום המרוץ כאשר פנטאני הוביל את הדרוג הכללי בהפרש ניכר ולמעשה הבטיח כבר את נצחונו במרוץ. ההדחה שברה את רוחו של פנטאני שטען בהזדמנויות מאוחרות יותר כי היו גורמים, שאינם קשורים ישירות לספורט, שהיו מעוניינים למנוע ממנו ניצחון.
לאחר תקופת השעיה הוא חזר להתחרות וניצח בשנת 2000 עוד שני קטעים בטור דה פראנס. אחד מהקטעים הללו הסתיים בפסגת המון ונטו (אחת מהפסגות המפורסמות של הטור דה פראנס) והביא לסכסוך מתוקשר בין פנטאני ובין מנצח הטור דה פראנס באותה שנה – לאנס ארמסטרונג. ארמסטרונג רמז על כך שהוא ויתר על הניצחון בקטע מתוך כבוד לפנטאני, ופנטאני נעלב מהמחווה.
בשנים הבאות ניסה פנטאני לחזור ליכולת שאפיינה אותו בשנות השיא שלו אך ללא הצלחה. ב-2003 הוא אושפז בקליניקה פרטית לטיפול בדיכאון. בפברואר 2004 נמצא פנטאני מת בחדר המלון שלו ברימיני (איטליה). בחקירה שלאחר המוות נקבע כי סיבת המוות היא התקף לב שנבע ממנת יתר של קוקאין.
פנטאני זכה לכינוי "הפיראט" בזכות מטפחת הבנדנה שנהג ללבוש בזמן המרוץ על ראשו, בזכות העגיל על אוזנו ובזכות סגנון רכיבתו התוקפני. הוא זכה לפרסום והערצה הרבה מעבר להישגיו הספורטיביים. הפופולריות העצומה שלו נבעה בעיקר מיכולת הטיפוס שלו בהרים ומסגנון הרכיבה הייחודי שלו בזמן הטיפוס. בסקר שנערך בסוף 1998 באיטליה הכירו יותר איטלקים את שמו של פנטאני מאשר את שמו של ראש ממשלת איטליה באותה עת – רומנו פרודי.
למרות ששנותיו האחרונות של פנטאני לווו ביותר שערוריות מהישגים, אוהדיו הרבים שמרו לו אמונים. גם אחרי מותו, הוא נחשב, על ידי רבים מאוהדי מירוצי האופניים, כאחד מהרוכבים הגדולים והמלהיבים בדורו. לאחר מותו אמר עליו מיגל אינדוראין את הדברים הבאים: ""הוא גרם לאנשים להדלק על הספורט (מירוצי אופניים). אולי היו רוכבים שהשיגו הישגים רבים יותר ממנו, אך הם אף פעם לא הצליחו לרתק את האוהדים כמוהו".
[עריכה] קישורים חיצוניים
- סדרת צילומים של הצלם גרהם ווטסון. מחווה לזכרו של פנטאני
