משה ביילינסון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה ביילינסון (25 בספטמבר 1890 - 19 בנובמבר 1936), עיתונאי ופובליציסט, ממנהיגי תנועת העבודה.
משה ביילינסון נולד ברוסיה ביום כיפור בשנת תר"ן. למד באוניברסיטאות מערב אירופה והוסמך כדוקטור לרפואה. הצטרף לתנועה הסוציאליסטית הרוסית וממנה עבר לציונות.
בשנים 1917 עד 1923 חי באיטליה, ובה היה פעיל בתנועה הציונית.
עלה לארץ בשנת 1924. הצטרף למערכת העיתון "דבר", וכתב בו מאמרים. הפך לדוברה הראשי של תנועת העבודה. בכתיבתו ביטא עמדות של איש מצפון. בלט בביקורתו נגד ממשלת המנדט הבריטי. ביילינסון היה גם היוזם של הקמת "בית החולים למושבות יהודה והשרון". לאחר מותו שונה שמו של בית החולים לבית חולים ביילינסון, על שמו (כיום קמפוס ביילינסון בתוך מרכז רפואי רבין). בנוסף, היה יו"ר הוועד המפקח של קופת חולים.
נפטר בה' בכסלו תרצ"ז.
מאמריו לוקטו והופיעו, שנים אחדות לאחר מותו, ב"כתבי משה בילינסון" בהוצאת דבר, בעריכתה של ברכה חבס.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- כתבי משה בילינסון בפרויקט בן-יהודה
