משה מקוצי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

רבי משה בן יעקב מקוּצִי (Coucy). בן המאה ה13, מבעלי התוספות, מחבר "ספר מצוות גדול".

תוכן עניינים

1 קורות חייו
2 חיבוריו
- 2.1 ספר מצוות גדול
3 קישורים חיצוניים

[עריכה] קורות חייו

בן למשפחת תלמידי חכמים (גם אביו וסבו מצד אמו היו מבעלי התוספות). בין רבותיו ניתן למנות את רבי יהודה משירליאון. החיד"א בספרו "שם הגדולים" מזכיר גם את רבי יהודה החסיד, רבי שמשון משאנץ ורבינו ברוך בעל התרומה כרבותיו של רבי משה. בין תלמידיו ניתן למנות את שני אחייניו, רבי יצחק בן חיים ובעל התוספות רבי פרץ בן אלישע. ייתכן שהיה בין רבותיו של המהר"ם מרוטנבורג.

רבי משה נדד מעיר לעיר כדרשן ומטיף בקהילות היהודיות בערי צרפת השונות. החיד"א בספרו "שם הגדולים" מוסר בשם המהרש"ל מסורת שרבי משה היה מומחה בפתרון חלומות.

עקב התגלות שמיימית או חישוב קץ עבר רבי משה לספרד בשנת 1236 (ארבע שנים לפני סיומו של האלף החמישי לבריאת העולם על פי המסורת היהודית. תקופות של סיום אלף שנים ותחילת אלף חדש מזינות מתח משיחי הן ביהדות והן בנצרות). גם בספרד נדד בין הקהילות השונות והטיף להתחזקות בשמירת המצוות. דרשותיו בספרד היוו את הבסיס לספרו המפורסם ספר מצוות גדול (סמ"ג). את המניע להעלאת דרשותיו על הכתב מייחס רבי משה לחלום שחלם ובו נצטווה לכתוב את ספר המצוות.

המצב הרוחני בקרב יהודי ספרד באותה העת היה בשפל המדרגה. מצוות כמו הנחת תפילין, ציצית ומזוזה לא קוימו בקרב חוגים רחבים. יהודים רבים נהנו מחסדיהן של זונות לא יהודיות. תופעות אלה ואחרות אלו באות לידי ביטוי בספרו סמ"ג. כמו כן דרש מיהודי ספרד לנהוג בהגינות ביחסיהם המסחריים עם לא יהודים. את הסמ"ג סיים רבי משה לכתוב בשנת 1250.

בשנת 1240 חזר לצרפת על מנת להשתתף במשפט פריז, שם גונן על התלמוד מפני האשמותיו של המומר ניקולס דונין.

[עריכה] חיבוריו

מלבד סמ"ג חיבר רבי משה פירוש למסכת יומא. פירוש זה נדפס לראשונה בדפוס אמסטרדם של התלמוד הבבלי בשם "תוספות ישנים". ישנו פירוש לתורה של 'ר"מ מקוצי' המובא רבות בפירוש לתורה בשם 'מנחת יהודה' אשר כתב רבי יהודה בן עטר. באשר לפירוש זה נחלקו הדעות האם מדובר בפירושו של רבי משה מקוצי עצמו או חכם בעל שם זהה לשמו. החיד"א בספרו "שם הגדולים" טען שאין מדובר ברבי משה בעל הסמ"ג. את טענתו זאת בסס על הבחנה שעושה בעל ספר מנחת יהודה עצמו בין דברי הסמ"ג לפירוש התורה של ר"מ מקוצי. פרופ' ישראל מ' תא-שמע, אשר כתב את הערך על רבי משה מקוצי באנציקלופדיה העברית דווקא זיהה בין הפירוש לתורה שבשם ר"מ מקוצי לבין רבי משה בעל הסמ"ג.

[עריכה] ספר מצוות גדול

כאמור לעיל ספר מצוות גדול מהווה עיבוד של דרשותיו של רבי משה. הספר מחולק לשני חלקים: מצוות עשה ומצוות לא תעשה. הרמב"ם היווה מקור מרכזי עבור רבי משה בכותבו את ספרו. דברי הרמב"ם מצוטטים כנעט בכל עמוד מעמודי הספר אם כי לאו דווקא באזכור שמו של הרמב"ם לצדם. כמו כן מוזכרים בספר דברי חז"ל ודברי הראשונים מצרפת ואשכנז.

סמ"ג נחשב כספר פסיקה מרכזי עד לפרסומו של השולחן ערוך. את מעמדו זה קיבל הספר הודות לתפוצה הרחבה לה זכה בקרב קהילות ישראל בימי הביניים. רבי יצחק מקורביל כתב קיצור של הספר בשם "ספר מצוות קטן" (סמ"ק). לספר נכתבו מספר פירושים. בין פרשני הספר היו רבי יוסף קולון, רבי אליהו מזרחי (הרא"ם), המהרש"ל ועוד.