שיחה:משה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בדבר אחד צודק אבי בליזובסקי - זה מגוחך לכתוב את התאריכים כביכול של חיי משה (שכוללים 120 שנה!), ובודאי שלא במשפט הראשון. אני לא יודע מאיפה הגיעו בכלל לתאריכים האלה. בכל אופן לדעתי יש לציין את פרט זה + התאריכים עצמם, אבל בהמשך. eman 13:02, 21 פבר' 2004 (UTC)

החישוב שלי הינו לפי המסורת היהודית: המקרא ופרשניו. לפי מקרא מתואר כל אישיות מתי נולד, ובאיזה גיל הוליד את בנו וכמה חי אחרי הולדת בנו, מאדם הראשון ועד יעקב, כל ה20 דורות הראשונים. הנה הפסוקים מספר בראשית: (ג) וַיְחִי אָדָם שְׁלשִׁים וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת: (ו) וַיְחִי שֵׁת חָמֵשׁ שָׁנִים וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת אֱנוֹשׁ: (ט) וַיְחִי אֱנוֹשׁ תִּשְׁעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת קֵינָן: (יב) וַיְחִי קֵינָן שִׁבְעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת מַהֲלַלְאֵל: (טו) וַיְחִי מַהֲלַלְאֵל חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת יָרֶד: (יח) וַיְחִי יֶרֶד שְׁתַּיִם וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת חֲנוֹךְ: (כא) וַיְחִי חֲנוֹךְ חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת מְתוּשָׁלַח: (כה) וַיְחִי מְתוּשֶׁלַח שֶׁבַע וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת לָמֶךְ: (כח) וַיְחִי לֶמֶךְ שְׁתַּיִם וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בֵּן: (לב) וַיְהִי נֹחַ בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד נֹחַ אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת: (י) אֵלֶּה תּוֹלְדֹת שֵׁם שֵׁם בֶּן מְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת אַרְפַּכְשָׁד שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל: (יב) וְאַרְפַּכְשַׁד חַי חָמֵשׁ וּשְׁלשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת שָׁלַח: (יד) וְשֶׁלַח חַי שְׁלשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת עֵבֶר: (טז) וַיְחִי עֵבֶר אַרְבַּע וּשְׁלשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת פָּלֶג: (יח) וַיְחִי פֶלֶג שְׁלשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת רְעוּ: (כ) וַיְחִי רְעוּ שְׁתַּיִם וּשְׁלשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת שְׂרוּג: (כב) וַיְחִי שְׂרוּג שְׁלשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת נָחוֹר: (כד) וַיְחִי נָחוֹר תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת תָּרַח: (כו) וַיְחִי תֶרַח שִׁבְעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן:

כך יצא שאברהם נולד ב1948 לבריאה, ואילו יצחק נולד ב2048 לבריאה. לפי רש"י ופרשני מקרא נוספים, גלות מצרים של 400 שנה מתחילה מהולדת יצחק, ולכן יציאת מצרים היתה ב2448 לבריאה, שזה 1312- לספירה, וכפי המסופר ביציאת מצרים משה היה בן 80 שנה, והוא חי עוד ארבעים שנה של נדודים. ולכן יוצא שמשה חי בין 1392 - 1272. אגב, ישנם כאלו שמתארכים את יציאת מצרים עם רעמסס השני, כפי שכתוב במקרא שהם בנו את הערים פיתום ורעמסס. אפשר גם לחשב אחורה, מזמנו של דוד שהיה בדיוק ב1000 לפני הספירה. כמובן שאפשר לא לקבל את זה, אבל יש פה שיטה.

תוכן עניינים 1 פירושונים 2 הערה 3 פסקה פולמוסית, מגמתית ומוטית 4 משה רבינו לא נכנס לארץ המובטחת ? 5 יש להוסיף הפניה לערך

[עריכה] פירושונים

האם יש אפשרות ליצור דף פירושונים למשה רבנו 1) למשה רבנו עצמו 2) לפרת משה רבנו 3) לדגי משה רבנו?

כן, אבל הפניה כמו בכוכב. טרול רפאים 19:39, 27 מרץ 2005 (UTC)

אם כך כיצד אני יוצר כשיש כבר דף כזה ?

אתה מכניס את התבנית של פירוש נוסף ולאחר מכן לוחץ על הקישור שיצרת, תסתכל בתוכן של כוכב. טרול רפאים 19:47, 27 מרץ 2005 (UTC)

[עריכה] הערה

הראיות שהבאתם להוכחת משה קלושות מאד! השאלה היא מה הוכחה? תוכיח לי שהייתה שואה, הרי כל מה שתגיד אני יכול לסתור מבחנה לוגית. דוגמה: תראה לי שמות, תראה לי מספרים,תראה לי סרטים, אני יגיד לך שהכל פוברק והוגזם.ככל שהזמן יעבור "ההוכחות" של מכחישי שואה יתקבלו יותר ע"י העולם. בעוד 1000 שנה אם נעשה סקר עולמי, רוב העולם לא יאמין שהייתה שואה. ההוכחה היחידה היא המציאות! אנשים חבו שואה, והעבירו אותה לילדים וכך לנכדים וכך עד סוף הדורות. (תוספת של אלמוני)

[עריכה] פסקה פולמוסית, מגמתית ומוטית

במחקר המודרני ובארכיאולוגיה

אין שום עדויות ליציאת מצרים, להימצאות בני ישראל במצרים, לעבדות במצרים ולהתארגנות לכיבוש הארץ בקדש ברנע. בברנע לא נתגלה אפילו שבר חרס אחד מימי משה. גם ערד, העיר שהדפה את הפלישה הישראלית מדרום בראשות משה, עפ"י המקרא, היתה חרבה בימיו. הסכסוך עם "מלכי אדום", שלא התירו למשה לעבור בארצם, אינו היסטוריה. בימי משה לא היו לאדום מלכים. האדומים היו אז שבטי נוודים דלים בלבד, ללא מלכים וללא ממלכות, כמו "המתנחלים" הישראלים בגב ההר המרכזי בעה"י המערבי (ההבדל היחיד בין מתנחלי עבה"י המזרחי למערבי הוא, שבכנען לא נתגלו עצמות חזירים). משה הקים קואליציה ישראלית באזור הגלעד המצומצם בלבד, בעבר הירדן המזרחי. בירת האזור היתה פניאל, עיר שלפי הזכרון המקראי יסד יעקוב (ליד היבוק). תולדות ישראל במדבר, הקמת אוהל מועד וכליו, תשמישי הפולחן, כולל ארון הברית והלוחות - הם מיתוס. בתורה זוהה ספר פולחן מלא המתאר "מעגלי קדושה" שבמרכזם הארון והכרובים. זהו ספר אוטופי, לא היסטורי, המתאר "תור זהב" בימי המדבר. היום ברור שמשה רבנו לא היה מחולל המונותאיזם. הוא היה עובד אלילים פגני, ככול בני תקופתו. "הרפורמה הדתית" היחידה שלו היתה מיזוג שני אלים - האורקל המדברי-אדומי ה' עם "אל-עליון", ראש הפנתיאון הכנעני, והפיכתם ליישות אלית אחת (תופעה שגרתית במזרח הקדמון, למשל: אמון-רע המצרי). משה היה פתס - "מלך" כוהן, עפ"י הדגם השלטוני החל מימי שומר. הוא יסד שושלת כוהנים ונישל את כוהני-ראובן, שהיו הכוהנים הקדומים של ישראל, מימי יעקוב (בימי קדם הבכור שימש בכהונה). הד לריב על הכהונה בימי משה מוצאים בסיפורי דתן ואבירם. כוהני משה הם היחידים במקרא המכונים מפורשות "כוהני ה'" (-השם המפורש). בין צאצאיו נמנים הכוהנים יהונתן בן-מ(נ)שה (נ' תלויה) ועלי כוהן שילה. שמו של עלי נגזר מ(אל-)עליון הכנעני. תעודה ארכיאולוגית אוטנטית אחת בלבד מעגנת את "ימי משה" המשוערים - "מצבת ישראל" מימי מרנפתח (1207 לפנה"ס), בנו של רעמסס השני. מרנפתח מזכיר את השמדת ישראל כליל, ללא השארת שריד מהקואליציה (הציטוט המדויק: "ישראל הושם, אין לו זרע"). ואמנם גם התנ"ך זוכר "שבר לאומי" משמעותי לאחר מות משה בהר נבו, מול יריחו. ההיסטוריה הישראלית שלאחר ימי משה, במערב הירדן, החלה מחדש. רק בימי שאול קמה קואליציה חדשה, ללא קשר עם הקודמת, של משה, שנשאה את השם ישראל.יהושע בין-נון לא היה תלמידו ולא יורשו של משה. עפ"י המחקר יהושע היה ככול הנראה רוזן-שכם כנעני, מצרי למחצה (יהושע היה בן אפרים, שהיה שבט כנעני-מצרי; "נון" הוא אל המים העליונים המצרי). דברי הימים, שנכב בידי כוהנים מיהודה, בכלל לא מכירים את מפעלי יהושע "הישראלי". בדה"י יהושע נזכר רק כבנו של נון, בשורה זניחה אחת. בעלי דבה"י לא היו יכולים להתעלם מיהושע אילו היה כובש הארץ ההירואי ומנחילה לשבטים. יהושע היה בן דמותו המיתולוגי של יאשיהו (כמו דויד). משה לא היה נביא. אין בינו ובין הנביאים הקלסיים (למשל ישעיהו הראשון וירמיהו) שום דמיון. לפי מחקר המקרא המודרני, במיתוס הקדמון נחשב משה כאל כנעני (לעתים מתחרה באלוהים עצמו), או כבן-אל (כדוגמת שאר האבות, למשל יצחק, ואחר כך ישוע, שתולדות חייו כמעט הועתקו מהביוגרפיה המקורית על משה) - כל זאת בהסתמך על הספר "תעלומת משה רבנו" בסדרת "התנ"ך החילוני" מאת משה יהלום.

העברתי לכאן את כל הפסקה מכיון שהיא כלל אינה מאוזנת, בלשון המעטה, ויש הרבה מה לערוך בה כדי להפיק ממנה משהו (מה גם שקיימת כבר פסקה 'שאלת קיומו של משה'). על כל פנים ספרו של יהלום אינו ספר מדעי, אלא סתם ספר "אפיקורסי" ומוטה במכוון. כל זמן שלא יתקנו את הפסקה (ואולי אעשה זאת בעצמי) איני חושב שראוי שהיא תהיה כך בערך, והוא יסתדר בלעדיה. הלל • שיחה • תיבת נאצות 10:42, 20 בדצמבר 2006 (IST)

ולהלן התייחסות פרטנית:

• אין שום עדויות ליציאת מצרים - יש הסבורים שיש, ויש הסבורים שלא בהכרח צריכות להיות כאלה, שכן המצרים לא יתעדו כישלון צורב של עצמם. טיעון חזק בנושא הוא עצם קיומה של המסורת, שכן עם לרוב אינו ממציא על עצמו מסורת שלילית של התחלה בגלות (גול עצמי). עיינו בהרחבה בערך ניתוח ביקורתי של יציאת מצרים.
• להימצאות בני ישראל במצרים - יש כל הזמן עדויות על גורמים זרים שמיים במצרים, ועל 'עפירו' ("עברים", שבטים נודדים מעבר הנהר) שנכנסו, שלא לדבר על החיקסוס המפורסמים, שיש שקושרים אותם לבני ישראל. לדעת מה מתוך הגורמים הוא בני ישראל (שכזכור לא הייתה להם אז תורה, וייתכן שהם די נטמעו) - קשה לדעת.
• לעבדות במצרים - מצחיק. עבדות במצרים הייתה לחם חוקם של השליטים.
• ולהתארגנות לכיבוש הארץ בקדש ברנע - מישהו יכול להצביע במאה אחוז על השאלה היכן היא קדש ברנע? והאם באתרי "התארגנות לכיבוש" אחרים תמיד נמצאו ממצאים? מדובר בשהות קצרה מאוד, במדבר שבו הרוח סוחפת הכול.
• בברנע לא נתגלה אפילו שבר חרס אחד מימי משה - ראו לעיל. מתי הם ימי משה, אגב? והאם זה שלא נתגלה שבר חרס אחד לא מרמז שזיהוי המקום הוא מוטעה, או שהזמן מוטעה?
• גם ערד, העיר שהדפה את הפלישה הישראלית מדרום בראשות משה, עפ"י המקרא, היתה חרבה בימיו - גם כן תלוי בשאלת זיהוי המיקום והזמן. אבל אני מודה שאיני בקי מספיק בשאלת הממצאים הארכיאולוגיים כדי להתייחס לדברים בפרטנות.
• הסכסוך עם "מלכי אדום", שלא התירו למשה לעבור בארצם, אינו היסטוריה. בימי משה לא היו לאדום מלכים. האדומים היו אז שבטי נוודים דלים בלבד, ללא מלכים וללא ממלכות - מבחינתי גם 'מוכתר' יכול להיות מלך. לפי התורה המלוכה באדום לא עברה בירושה, מה שמלמד על הנהגה מסוג שונה מהמונרכיה הדינסטית.
• כמו "המתנחלים" הישראלים בגב ההר המרכזי בעה"י המערבי (ההבדל היחיד בין מתנחלי עבה"י המזרחי למערבי הוא, שבכנען לא נתגלו עצמות חזירים). - ביסוס? (ואגב, מה עם המזבח בהר עיבל, שהולם מדי את דברי התורה וספר יהושע?)
• משה הקים קואליציה ישראלית באזור הגלעד המצומצם בלבד, בעבר הירדן המזרחי. בירת האזור היתה פניאל, עיר שלפי הזכרון המקראי יסד יעקוב (ליד היבוק) - ומאיפה זה?
• תולדות ישראל במדבר, הקמת אוהל מועד וכליו, תשמישי הפולחן, כולל ארון הברית והלוחות - הם מיתוס - וזה על סמך מה?
• בתורה זוהה ספר פולחן מלא המתאר "מעגלי קדושה" שבמרכזם הארון והכרובים. זהו ספר אוטופי, לא היסטורי, המתאר "תור זהב" בימי המדבר - עובדה או דעה? מי 'זיהה' את הספר ועל סמך מה? (איני מכיר חוקר מקרא אחד שמסכים עם משנהו באשר ל'זיהוי ספרים' כאלה ואחרים)
• היום ברור שמשה רבנו לא היה מחולל המונותאיזם - למעשה גם התורה לא חושבת כך, ולדבריה הוא היה קיים הרבה לפני משה. אבל דווקא יש הסבורים שהמהפכה המונותיאיסטית הישראלית באה בעקבות המהפכה המצרית של "אל השמש היחיד", ויש הסבורים שהמצרים הם אלה שקיבלו את הרעיונות מהעברים.
• הוא היה עובד אלילים פגני, ככול בני תקופתו - מקור?
• "הרפורמה הדתית" היחידה שלו היתה מיזוג שני אלים - האורקל המדברי-אדומי ה' עם "אל-עליון", ראש הפנתיאון הכנעני, והפיכתם ליישות אלית אחת (תופעה שגרתית במזרח הקדמון, למשל: אמון-רע המצרי) - מקור? אלו נראים גיבובי תיאוריות והיפותיזות.
• משה היה פתס - "מלך" כוהן, עפ"י הדגם השלטוני החל מימי שומר. הוא יסד שושלת כוהנים ונישל את כוהני-ראובן, שהיו הכוהנים הקדומים של ישראל, מימי יעקוב (בימי קדם הבכור שימש בכהונה). הד לריב על הכהונה בימי משה מוצאים בסיפורי דתן ואבירם.
• כוהני משה הם היחידים במקרא המכונים מפורשות "כוהני ה'" (-השם המפורש). בין צאצאיו נמנים הכוהנים יהונתן בן-מ(נ)שה (נ' תלויה) ועלי כוהן שילה. שמו של עלי נגזר מ(אל-)עליון הכנעני - כל זה מבוסס על מה?
• תעודה ארכיאולוגית אוטנטית אחת בלבד מעגנת את "ימי משה" המשוערים - "מצבת ישראל" מימי מרנפתח (1207 לפנה"ס), בנו של רעמסס השני. מרנפתח מזכיר את השמדת ישראל כליל, ללא השארת שריד מהקואליציה (הציטוט המדויק: "ישראל הושם, אין לו זרע") - התעודה אינה מדברת על משה, אלא על קיומו של ישראל. מי שמקבל את התרברבותו של הפרעון ש'ישראל הושם' כאמת היסטורית, לא נראה כבעל חשיבה ביקורתית של ממש.
• ואמנם גם התנ"ך זוכר "שבר לאומי" משמעותי לאחר מות משה בהר נבו, מול יריחו. ההיסטוריה הישראלית שלאחר ימי משה, במערב הירדן, החלה מחדש - וזה מאיפה? זה נקרא ש'ישראל הושם'?
• רק בימי שאול קמה קואליציה חדשה, ללא קשר עם הקודמת, של משה, שנשאה את השם ישראל - זו כבר ממש נראית בדיחה. ומניין הזיכרון ההיסטורי על ה'ישראל' הקדום? ולמה השימוש החוזר בשם? ומאיפה צצה אותה קואליציה ומה שורשיה? ומניין כל זאת?
• יהושע בין-נון לא היה תלמידו ולא יורשו של משה. עפ"י המחקר יהושע היה ככול הנראה רוזן-שכם כנעני, מצרי למחצה (יהושע היה בן אפרים, שהיה שבט כנעני-מצרי; "נון" הוא אל המים העליונים המצרי) - שוב גיבובי תיאוריות והגיגים על סמך בדלי רמזים. ולומר שזו "דעתו של המחקר" היא בדיחה. אין ל"מחקר" דעה, אלא לכל חוקר דעה משלו.
• דברי הימים, שנכתב בידי כוהנים מיהודה, בכלל לא מכירים את מפעלי יהושע "הישראלי". בדה"י יהושע נזכר רק כבנו של נון, בשורה זניחה אחת. בעלי דבה"י לא היו יכולים להתעלם מיהושע אילו היה כובש הארץ ההירואי ומנחילה לשבטים. יהושע היה בן דמותו המיתולוגי של יאשיהו (כמו דויד) - דברי הימים לא מזכירים כלל את הגלות במצרים, שכן זה בעייתי מבחינת התביעה על הבעלות על הארץ. לכן קיומו של 'כובש הארץ' בעייתי גם הוא, וכמובן נוח להתעלם ממי שאינו מן השבט שלך. אבל מה הקשר למיתולוגיה וכל זה?
• משה לא היה נביא. אין בינו ובין הנביאים הקלסיים (למשל ישעיהו הראשון וירמיהו) שום דמיון - זה רק אומר שמשה לא היה מהנביאים הקלסיים. אבל את כבר הרמב"ם אמר...
• לפי מחקר המקרא המודרני, במיתוס הקדמון נחשב משה כאל כנעני (לעתים מתחרה באלוהים עצמו), או כבן-אל (כדוגמת שאר האבות, למשל יצחק, ואחר כך ישוע, שתולדות חייו כמעט הועתקו מהביוגרפיה המקורית על משה) - שוב "לפי המחקר", כשאיזה שלושה חוקרים העלו תיאוריה ספקולטיבית כזו. מאיפה זה מגיע? מה הביסוס?
• כל זאת בהסתמך על הספר "תעלומת משה רבנו" בסדרת "התנ"ך החילוני" מאת משה יהלום - אכן מקור מוסמך ומדעי.

יש לשים לב שחלק גדול מהטקסט כלל אינו מתייחס למשה רבנו. קשה לי להאמין שבנאדם רציני יכתוב כאלו גיבובי מילים ויאמין בהם. כל תיאוריה כזו במקומות אחרים (היסטוריה מודרנית למשל) הייתה נדחית בבוז על הסף. מספיק לומר שאין תיעוד חיצוני על קיומו של משה, ושבעצם לא אמור להיות כזה לאור הנסיבות. קיומו של משה במסורת הוא חזק מאוד, ובשביל חוקרים מסוימים (כמו אלו שמביא יהלום!) זה מספיק כדי להניח את קיומו, ובשביל אחרים, שמעדיפים תיאוריות קונספירציה של המצאת אנשים (כנ"ל לגבי ישו ומוחמד, אגב), שום דבר לא יספיק. הלל • שיחה • תיבת נאצות 11:26, 20 בדצמבר 2006 (IST)

בנוסף לביקורת הצודקת והנכונה של הלל על דברי השקר שנכתבו בזדון ובמגמתיות על משה רבנו, אני מביא לדיון משפט נוסף מהערך: "השם משה הוסבר על ידי חז"ל כ"מי שנמשה" (למרות ששמו נגזר מ"מושה" ולא מ"נמשה"), זאת במגמה להפחית מדמותו בעין העם (משה גם אינו הגיבור ב"הגדה" של פסח).". משפט זה הוא כקודמיו מגמתי ומזלזל. חז"ל מעולם לא הפחיתו מכבודו של משה אלא להיפך ואף אמרו עליו ש"הוא (משה) אדון לכל הנביאים" (מתוך י"ג עיקרי האמונה). בשל כך השמטתי משפט זה מן הערך ומי שחושב אחרת יאמר זאת. נחומי 14:28, 21 בדצמבר 2006 (IST).

לדעתי יש לערוך את הערך משה מחדש כיוון שמעיקרו הוא מבוסס על דעות אתאיסטיות מהספר "התנ"ך החילוני" וזאת בהדגשה כי כל הכתוב הוא רק דעות ללא כל ביסוס. נחומי 14:34, 21 בדצמבר 2006 (IST).

ותגיד לי, היכן בהגדה של פסח מוזכר משה? צריך להזכיר את העובדה הזו.

ולוץ מזה, הבעיה היא שגם אתה רוצה להכניס דעות ללא ביסוס, בתנאי שאלו יהיהו דעות שלך. eman • שיחה • (: \ ): • ♥ 16:29, 21 בדצמבר 2006 (IST)

עימנואל, משה אינו מוזכר בהגדה. האם מדובר במגמתיות של חז"ל לדחוק אותו מהבמה? זו ספקולציה לשמה. הלוא יש אלפי מאמרי חז"ל נלהבים על משה (עיין בספר האגדה), והם מאדירים את שמו אפילו יותר ממה שמוזכר בתורה. כך שהטיעון הזה אינו רציני ולא לעניין.

לגבי הנקודה השנייה - כולנו חוטאים בזה. כולנו חושבים שלדעות שלנו יש ביסוס ושלאחרים כן. אבל רצוי לא להכניס כל הבל לאנציקלופדיה; זה באמת משאיר טעם רע. הלל • שיחה • תיבת נאצות 16:32, 21 בדצמבר 2006 (IST)

בשביל זה לא שיחזרתי. אבל עדיין אי אפשר שלא להזכיר את העובדה הזו, שמשה לא מוזכר בהגדה. אפשר לא לתת לה פרשנות, אבל חייבים להזכיר אותה. eman • שיחה • (: \ ): • ♥ 16:36, 21 בדצמבר 2006 (IST)

משה מוזכר, לדעתי, פעם או פעמיים בהגדה, בחצי פה. יש שם איזה "ביד משה עבדו" או משהו דומה, לא? אביעד המקורי 16:41, 21 בדצמבר 2006 (IST)

טוב, אני רואה שהפסקה הזו הוספה לפני שבוע ומשהו ע"י אלמוני. הוא הוסיף גם את הפסקה (או רוב הפסקה?) על השם. צריך אולי לטפל גם בה. בכל מקרה זה באמת עושה רושם הכל לקוח מתוך ספר פופולארי אחד, שזה בעייתי בלשון המעטה. eman • שיחה • (: \ ): • ♥ 16:45, 21 בדצמבר 2006 (IST)

לגבי ההגדה - אביעד, משה לא מוזכר בהגדה. אבל זה "וורט" (כמו שזה שיש פרשה אחת בתורה מאז ספר שמות שמשה אינו מופיע בה, והגר"א אמר שזה בשביל לממש את בקשתו מה' 'מחני נא מספרך אשר כתבת'). לא כל "וורט" צריך להיכתב (למרות שאין לי התנגדות עקרונית; זה סתם נראה לי מיותר. אולי בערך הגדה של פסח זה יכול להופיע, כמלמד על אופי ההגדה). לא בדקתי את הפסקה על השם. אולי יש שם עדיין שטויות?... הלל • שיחה • תיבת נאצות 17:02, 21 בדצמבר 2006 (IST)

אני אמנם לא מומחה ולא בן-מומחה, אבל הזיכרון שלי לפעמים עוד עובד:

	רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלָקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַים עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת? בְּמִצְרַים מַה הוּא אוֹמֵר? וַיֹאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעֹה: אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא, וְעַל הַיָּם מה הוּא אוֹמֵר? וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יי בְּמִצְרַים, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יי, וַיַּאֲמִינוּ בַּיי וּבְמשֶׁה עַבְדוֹ. כַּמָה לָקוּ בְאֶצְבַּע? עֶשֶׂר מַכּוֹת. אֱמוֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַים לָקוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת.
-- הגדה של פסח

אביעד המקורי 17:31, 21 בדצמבר 2006 (IST)

הרמב"ם אינו מונה את אגדת רבי יוסי הגלילי כחלק מן ההגדה; וגם בכתבי יד לא מעטים של ההגדה שהקטע כן נמצא בהם [וברבים אין], סופו של הפסוק שהבאת אינו מופיע (ובאמת מוזר, כי אין צורך בו). הלל • שיחה • תיבת נאצות 17:47, 21 בדצמבר 2006 (IST)

לא יודע לגבי הרמב"ם, זה מופיע בוויקיטקסט וכידוע זה מה שקובע. (-: אביעד המקורי 17:50, 21 בדצמבר 2006 (IST)

[עריכה] משה רבינו לא נכנס לארץ המובטחת ?

חשבתי שהארץ המובטחת כוללת את עבר הירדן עד עיראק, את כל מדבר סיני, והלאה כדי חתיכה נאה ממצריים עד הנילוס. מכאן שמשה נולד על גבול הארץ המובטחת (הנילוס) והעביר חתיכה נאה מחייו בתוכה.

[עריכה] יש להוסיף הפניה לערך

שלום רב,
באם הייתי יודע כיצד לעשות זאת בעצמי, הייתי עושה. כשכותבים בחיפוש של ויקיפדיה "משה בן עמרם" לא מגיעים למשה, אלא לדף החיפוש. סבור אני כי יש להוסיף זאת לאחד מדפי ההפנייה למשה (יחד עם משה רבנו וכד').

אני לא חושב שסביר במיוחד שמישהו יחפש "משה בן עמרם" ומאחר שלא ימצא לא ינסה לחפש "משה רבינו" (למעשה, אני מאמין כי קודם ינסו את "משה רבינו", או אפילו פשוט "משה". בכל מקרה, בתוצאות החיפוש מופיע הערך כבר בעמוד הראשון, כך שגם מכאן אנו "מכוסים". זהר דרוקמן - אהמ 19:44, 19 בפברואר 2007 (IST)

דווקא אני מסכים שיש לעשות הפניה, שהרי הוא מכונה גם כך. הלל • שיחה • תיבת נאצות 21:14, 19 בפברואר 2007 (IST)

הפניות לא עושים בשביל הפורמליות, אלא לפי צורך. אני לא רואה כאן אותו. זהר דרוקמן - אהמ 22:35, 19 בפברואר 2007 (IST)

הצורך ברור. בנאדם אומר לעצמו: וואלה, זאת אנציקלופדיה, בטח כותבים פה לפי השם המלא. אם הוא יחפש "משה בן עמרם", הוא לא ימצא את זה בתוצאות הראשונות. הלל • שיחה • תיבת נאצות 23:04, 19 בפברואר 2007 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה -ניסית? כי אצלי זה אחת מהראשונות. ובן אדם שיאמר כך יתקשה מאוד בנסיונו למצוא את משה בכל אנציקלופדיה אחרת. השם המלא איננו נפוץ במיוחד והרוב מכירים את משה כ"משה רבינו" או, כפי ששם הערך מייצג כ"משה" ואחת משתי אפשרויות אלה תהייה זו הראשונה שיחפשו. אני ראוה שכבר יצרת ולא אכנס אתך למלחמה בנושא, כי מדובר סך הכל בהפניה, אבל היא עדיין מיותרת לחלוטין. זהר דרוקמן - אהמ 23:16, 19 בפברואר 2007 (IST)

תתפלא, אך אני נוהג לחפש אישים מהמקרא בשמם המלא, למשל שאול בן קיש, ולאו שאול המלך.
בנוגע לטענה כי לא עושים זאת בשביל הפורמליות- שמע לי, אין זאת אך ורק למען הפורמליות. הדבר דומה לאדם אשר יחפש את הערך "דוד גרין" באנציקלופדיה, אך לא יימצא את ראש ממשלתינו הראשון, אלא ייתקל ברשימה של אנשים הלא קשורים כלל לערך. אמנם סביר להניח כי לאחר מכן יחפש את הערך "דוד בן גוריון", אך אל לנו לחשוב כך, אלא בצורה כי יהיה נוח יותר להגיע לערך המיועד; ולכן יש להוסיף את כל ה"סינונים", "פסאודונים", "אנונים" וכיו"ב. --גילמש 23:10, 19 בפברואר 2007 (IST)

מה כתוב תחת "משה בן עמרם" באנציקלופדיה העברית? זהר דרוקמן - אהמ 23:16, 19 בפברואר 2007 (IST)