Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Web Analytics
Cookie Policy Terms and Conditions שומר - ויקיפדיה

שומר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק באזור בדרום ארם נהריים. לערך העוסק בצמח תבלין בשם זה, ראו שומר פשוט.
לוח בכתב שומרי מהמאה ה-26 לפנה"ס
לוח בכתב שומרי מהמאה ה-26 לפנה"ס

שומר הוא שמו של אזור הנמצא בדרום ארם נהריים (מסופוטמיה) אשר בדרום עיראק המודרנית. לדעת החוקרים, התרבות השומרית היא אחת התרבויות הראשונות בתולדות האנושות, אם לא הראשונה שבהן. לפי ההנחה המקובלת, ראשיתה של תרבות זו בסביבות שנת 4,000 לפנה"ס. שומר הייתה מחולקת בין ערי-מדינה שנלחמו באופן תדיר האחת עם האחרת.

לתרבות זו מיוחסות כל ההתחלות של ציוויליזציה מתקדמת שעתידות היו לשמש כבסיס לתרבות המערבית: המצאת הגלגל, כתב היתדות, מדע, בתי משפט ועוד.

תוכן עניינים

[עריכה] רקע

המונח "שומרי" הוא כינוי המופיע לראשונה אצל האכדים. השומרים כינו את עצמם "שחורי הראש" (בשומרית: sag-gi-ga), ואת ארצם "ארץ האדונים-האזרחים (בשומרית: ki-en-gir). השומרים היו עם לא-שמי. חלק מן החוקרים מניחים כי הם הגיעו לשומר כפולשים או נוודים; חוקרים אלה מתבססים על הטענה, כי ניתן לזהות בשפה השומרית שקיעים לא-שומריים. מאידך, ישנן ראיות ארכיאולוגית לרציפות ההתיישבות בדרום מסופוטמיה החל מתקופת "אובאיד" (5200- 4500 לפה"ס).

[עריכה] צורת היישוב השומרית

בגלל אקלימו של האזור, שהתאים לחקלאות ולא לליקוט מזון או ציד, היה צורך בהרבה ידיים עובדות, מה שתרם להתפתחות הערים בשומר. רוב הערים היו מוקפות חומה אימתנית, לעתים ברוחב של עשרות מטרים. מספרים שחומותיה של בבל, שנבנתה בשיטה הזהה לבנייה השומרית, היו רחבות עד כדי כך שנערכו עליהן מרוצי מרכבות.

אחד המבנים המרכזיים בעיר היה המקדש, שנבנה בצורת פירמידה וכונה זִיגוּרָט. בצדדי המבנים היו מרפסות או גרמי מדרגות רחבים, ובראש המבנים התנוסס מקדש. רוב האנשים הפשוטים חיו בבתים קטנים ודחוסים בסמטאות צרות.

ערי המדינה של שומר נלחמו ללא הפסקה על ההגמוניה באזור, אך רק לעתים רחוקות עלה בידי עיר בודדת לאחד תחתיה את כל שומר. בין הערים הראשיות אפשר למנות את: אור (עיר) (שמוזכרת במקרא כ"אור כשדים"), ארך (אורוכ), לגש וערים נוספות.

[עריכה] הדת והתרבות

הדת השומרית הייתה פוליתאיסטית אופיינית, ובעלת פנתיאון עשיר. האל הראשי היה אן, אל השמיים, ולצידו אנכי אל "המים אשר מתחת לארץ" (בשומרית: abzu), ואנליל. אלים חשובים נוספים היו האלה איננה, המתגלמת בכוכב השחר, אותו אל השמש, וננה אל הירח. לצידם של אלים אלה הכיל הפנתיאון עוד מאות אלים בינוניים וזוטרים. האלים הראשיים, בעלי התפקידים הקוסמיים, היו גם אלים-פטרונים של ערים במסופוטמיה. כך למשל היה אנליל פטרון העיר ניפור, ננה פטרונה של אור ואותו פטרון סיפר. האלים השומריים מרבים להביע את זעמם באמצעות סופות הרסניות, והם מתאפיינים בהתנהגות קפריזית וקשה לצפיה מראש.

בנוסף לכך האמינו השומרים בעולם של רוחות רפאים, חלקן טובות וחלקן רעות. בדומה לדתות פוליתאיסטיות אחרות, הדת השומרית האנישה את אליליה.

השומרים סברו כי העולם הוא דיסק שטוח ובעל ארבע כנפות, המוקף בכיפת טין קמורה. מתחת לארץ נמצא השאול, בו שוכנים המתים, ומולכת עליו האלה ארשכיגל.

[עריכה] החברה השומרית

בכל עיר מדינה הייתה מערכת היררכית מוגדרת היטב:

  • המעמד העליון כלל בני מלוכה, מנהיגים וכמורה גבוהה.
  • המעמד הבינוני כלל אמנים, סוחרים, כמורה נמוכה ופקידים.
  • המעמד הנמוך ביותר כלל איכרים וחקלאים שאדמותיהם היו שייכות להם או למלך.

בנוסף, לשומרים היו עבדים. היחס אל העבדים היה הומני למדי והם היו מעטים יחסית, כי המלחמות הסתיימו בדרך כלל עם מספר שבויים קטן. בנוסף, חלק מהעבדים הגיעו מלווים שלא הצליחו לפרוע את חובם ונאלצו למכור את עצמם. העבד היה מקבל חלקת אדמה ובעזרתה היה אמור לפרנס את עצמו ולהפריש חלק מהתוצרת לבעליו.

[עריכה] כלכלה

השומרים עסקו בחקלאות, ועיבדו את אדמת הסחף הפוריה שבין הפרת והחידקל. האתגר הטכנולוגי המרכזי בארץ מעוטת גשמים כשומר היה חפירת תעלות שינצלו את מימי הפרת והחידקל להשקיית השדות. אינדיקציה מעניינת למרכזיותן של התעלות היא ריבוים של מונחים שומריים עבור תעלות ומאגרי מים.

המסחר היה מפותח למדי ויש עדויות למוצרי מותרות רבים מאזורים מרוחקים מאוד משומר, כמו ממצרים ואף מאפגניסטן. קשה לדעת אם החפצים האלה הגיעו בתקופת שומר או שמא בתקופה מאוחרת יותר, אך אין ספק שהמסחר שגשג בשומר.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שומר

Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu