משכן נוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

משכן נוב מבנה מקודש שנבנה על-ידי שמואל הנביא, לאחר חורבן המשכן בשילה ומות עלי הכהן, בסביבות שנת 889 לפסה"נ (2871 ליצירה). המבנה בנוב התקיים במשך 13 שנה, ובתחילת מלכות דוד חרב המבנה בנוב, והמשכן הוקם בגבעון. בזמן קיום המבנה הותרה ההקרבה בבמות הפרטיות (משנה, זבחים יד,א). בזמן שהות המבנה בנוב ארון הברית היה בקרית יערים (שמ"א ז,2).

[עריכה] נוב המקראית

ערך מורחב – נוב (עיר מקראית)

נוב הייתה עיר כוהנים (שמ"א כב,19), ששכנה כנראה בסביבות ירושלים; אף שיש המשערים שהייתה בסביבות עמק יזרעאל. בתקופת אחימלך הכהן, כנראה כוהני המקום היו מתומכי דוד בעת מאבקו עם שאול; בעקבות זאת השמיד דואג האדומי את כל תושבי נוב, בהוראת שאול המלך, בטענה שהם עזרו למורד במלכות. יש המזהים פעולה זו כחורבן משכן נוב, והעברתו לגבעון.

[עריכה] הקמת נוב

לפי התלמוד (בבלי, זבחים קיח ע"ב) ביום בו מת עלי הכהן הגדול חרב משכן שילה. צאצאיו של עלי (ששימש כשופט וכמנהיג במשך ארבעים שנה) לא היו בעלי כישרון המנהיגות והכריזמטיות של עלי, ושושלתו של עלי איבדה את המנהיגות. אובדן זה (889 לפסה"נ), התרחש לאחר הפסד משמעותי של עם ישראל לפלשתים, הפסד שגבה מחיר דמים כבד הכולל את בניו של עלי חפני ופנחס, ואף את ארון הברית. אירועים אלו הובילו לאובדן החשיבות והדומיננטיות של המרכז בשילה. נוב, היווה מקום חלופה לשילה, וקבוצה אחרת היוותה, מזמן זה, את שכבת האצולה של הכהונה הגדולה. המשכן בנוב החזיק במשך 13 שנה (סדר עולם רבה, פרק יג), כאשר קורבנות הציבור הוקרבו בו. אולם מלבד נקודה זו חשיבותו הרוחנית הייתה פחותה מאשר המרכז בשילה, כך ארון הברית שהה מעתה בקרית יערים (שמ"א ז,2) שבנחלת שבט יהודה (שופטים יח,12); ובנוסף לכך הציבור הכללי כבר לא נמנע מהקרבת קורבנות אישיים בנחלתו (משנה, זבחים יד,א), כאשר המבנה בנוב משמש רק כמבנה לצורך ציבורי.

[עריכה] המבנה בנוב

תיאור צורת המבנה בנוב אינו ברור, ותיאורו לוט בערפל. לחלק מהדעות נוב וגבעון נבנו לפי הדגם של משכן שילה. דברים אלו מבוססים על מקורות שונים המגדירים מבנים אלו בתואר אוהל מועד, במקרא (דה"ב א,3), בתוספתא (זבחים יג,ו) ובתלמוד (בבלי, זבחים קיח ע"ב). אך מתוך מקורות אחרים ניתן לראות שלעתים המבנה בנוב מתואר בכינוי אחר, מה עוד שקיום התקרה במבנה נוב והעובדה שארון הברית לא היה בו, מעידים על שינויים ידועים; כך שניתן להעריך שהתקיימו שינויים נוספים.

[עריכה] סוג המבנה

אין בהירות האם המבנה בנוב מהווה משכן או מקדש. מלשון הרמב"ם (בית הבחירה א,ב) הבניין בנוב מכונה 'מקדש'; אולם לפי תפיסות שונות המבנה בנוב מהווה 'משכן'. ברור הדיון תלוי בהבדל בין המושג 'משכן' למושג 'מקדש'; כאשר רוב השיטות מזהות את המבנה בנוב כמשכן.

[עריכה] ההבדל בין משכן למקדש

למציאת ההבדלים בין משכן למקדש קיימות כמה שיטות:

יש שנוקטים שההבדל הנו שמשכן הכוונה למבנה עצים (עצי שיטים), ומקדש הוא מבנה אבנים. אך מלשון הרמב"ם (בית הבחירה א,ב) שמכנה את שילה כמשכן, אף שהייתה בנויה מאבנים, מסתבר שהסבר זה אינו נכון.
קיימת טענה המבוססת על התוספתא (זבחים יג,יח) והתלמוד (ירושלמי, מגילה פ"א ה"יב, דף עב טור ד) שבמשכן ארון הברית לא היה, אך במקדש ארון הברית היה. יש שצידדו בטענה זו מלשון דברי דוד המלך "רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאלוקים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה" (שמ"ב ז,1-2). אך יש שדוחים גישה זו לפי הטענה שגם אחרי שהארון נגנז בימי בית ראשון ושני, המקומות נקראו מקדש (עמוד הימיני סימן א ס"ק ג); וכן גם מכך שהארון לעתים היה במקומות שבוודאי אינם 'מקדש', כגון בגבעת קריית יערים (שמ"א ז,1) ובבית עובד אדום הגיתי (שמ"ב ו,11).
הסבר אחר המבוסס על לשון התלמוד (בבלי, זבחים קיח ע"א) טוען שההבדל הנו במציאות של תקרה מלמעלה, ובשילה שלא הייתה תקרה הוא מכונה 'משכן' ונוב וגבעון מכונים 'מקדש'. אולם לרוב הדעות (ראה עמוד הימיני סימן א ס"ק ג) אין להוכיח מקיום התקרה.
הרב שאול ישראלי מביא את הפסוקים המתארים את הציווי לבנות את המקדש: "וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ.. וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם בֶּטַח. וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אלוקיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מצווה אֶתְכֶם.." (דברים יב,6-13). וכשהוא מתבסס עליהם הוא טוען שהציווי לבניית 'מקדש' (ולא 'משכן') קיים רק 'לאחר שיניח לך מכל אויבך' ורק אז מתקיימת 'המצווה להקים המקדש על מקום קבוע'
הדעה המקובלת מבדילה בין כל מבנה שלא היה בירושלים, ולא נבנה מתוך שאיפה עולמית. כך רק מקדש ראשון ושני שהיו בירושלים מהווים 'מקדש' לעומת שאר המבנים המהווים 'משכן'. המשך גישה זו נעוץ בטענה על 'צו האל' שניתן רק למקום בו האל בוחר "כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ" (דברים יב,14); כאשר המקום שהאל בחר בו היה ירושלים, והמקומות האחרים נבחרו בידי בשר ודם לתקופה זמנית.

[עריכה] היחס בין שילה לנוב

יש שכותבים (ישראל יהודה שניידר, מעלין בקודש ג – סיון תשס"א, עמ' 43 ואילך, בייחוד הערה 8) שהיחס בין נוב למשכן שילה, מקביל ליחס בין בית מקדש שני לבית מקדש ראשון. כלומר קיימת ירידה ברמת השראת השכינה, בין המשכן בשילה לבין המשכן בנוב; ירידה המתבטאת בכך שארון הברית לא היה בנוב במקומו, ובעקבות זאת אף היתר הבמות שהיה בזמן משכן נוב. אולם ירידה רוחנית זו משולבת בעלייה חומרית, כאשר רמת הבנייה בנוב הייתה טובה יותר יחסית למשכן שילה (כך מבחינה חיצונית התקיימה עלייה מתמדת, ממשכן נודד במדבר, למשכן קבוע בגלגל, ומשם לבניין ללא תקרה בשילה וממנו לבניין שלם בנוב). זאת בהתאם לבית מקדש שני שהיה גדול יותר וחזק יותר מאשר בית מקדש ראשון (חגי ב,9; בבלי, בבא בתרא דף ג) אך היה בו ירידה רוחנית ביחס לבית מקדש ראשון (בבלי, יומא כא ע"ב).

[עריכה] קישורים חיצוניים

רן שפירא,"לאן נעלמה עיר הכוהנים", באתר הארץ.

מקדשים בהיסטוריה היהודית
משכנים: משכן משה \| משכן גלגל \| משכן שילה \| משכן נוב \| משכן גבעון בתי מקדש: בית המקדש הראשון \| בית המקדש השני ומקדש הורדוס \| המקדש העתידי: בית המקדש השלישי מקדשים חיצוניים: הבמות \| מקדשי ממלכת ישראל \| מקדש חוניו
בית המקדש \| מצוות בניין בית המקדש \| מבנה בית המקדש