מבנה בית המקדש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
במהלך ההיסטוריה היהודית היו לעם ישראל כמה וכמה סוגים של בתי מקדש - החל במשכן, שהיה בצורת אוהל, דרך משכן שילה, שהיה בית אבנים מכוסה ביריעות במקום בתקרה, ועד לבתי המקדש הבנויים אבן - בית המקדש הראשון (מקדש שלמה), בית המקדש השני, וכן המקדש העתידי שעליו נתנבא יחזקאל.
מקדשים אלו שונים אחד מן השני בהרבה מאוד ממאפייניהם האדריכליים, אך הם מקיימים תבנית בסיסית דומה. לתפיסת הרמב"ם[1], מצוות בניין בית המקדש התקיימה בכל המקדשים האלה, ועל כן היא כוללת, לשיטתו, רק את המאפיינים הבסיסיים המשותפים לכולם.
מתוך דברי הפסוק מדברי הימים אשר בו מוסר דוד על תוכנית המקדש (דברי הימים א' כח, יט): "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל, כל מלאכות התבנית". הגיעו חז"ל למסקנה כי תוכניות אלו נכתבו ברוח הקודש (ואולי אף נמסרו למשה בהר סיני והועברה ממנהיג למשנהו עד לדוד שהעביר לשלמה[2]) דרשו חז"ל כי חל איסור לשנות את מבנה המקדש ללא הנחיה מנביא, ובכל פעם שהיה צורך לשנות, השינוי נעשה רק לאחר דרישה של פסוקים (או של המגילה המכילה את התכנון עצמה[3]) בכדי להראות שהתכנון החדש כבר נכלל בהם:
- כדי לאפשר את בנין הגזוזטרה בעזרת נשים המפרידה בין הנשים והגברים, נדרש הפסוק[4]: "...משפחת בית דויד לבד ונשיהם לבד, משפחת בית נתן לבד ונשיהם לבד"[5].
- בכדי לאפשר את הרחבת מזבח העולה בעת בנין בית המקדש השני, נדרש הפסוק[6]: "וַיֹּאמֶר דָּוִיד - זֶה הוּא בֵּית ה' הָאֱלֹהִים, וְזֶה מִּזְבֵּחַ לְעֹלָה לְיִשְׂרָאֵל"[7]. דוגמה זו היא אף יותר קיצונית, שהרי בגמרא שם מובאת הדרשה כהוכחה שניתן להרחיב את אורך ורוחב המזבח לשישים אמות, אך רשאים בני אותו הדור ליצור מזבח קטן יותר, כפי צורכם.
על פי הרמב"ם, בתוכניתו של בית הייתה סינתיזה בין מקדש שלמה הקדום, לבין מקדש יחזקאל העתידי. נראה מדבריו שנבואת יחזקאל הייתה עמומה מדי, ועל כן נאלצו ליצור מעין כלאיים בין שני המקדשים. כך כותב הרמב"ם (הלכות בית הבחירה א, ד):
- "בניין שבנה שלמה, כבר מפורש במלכים; וכן בניין העתיד ליבנות - אף על פי שהוא כתוב ביחזקאל, אינו מפורש ומבואר. ואנשי בית שני, כשבנו בימי עזרא, בנוהו כבניין שלמה, ומעין דברים המפורשים ביחזקאל".
תוכן עניינים |
[עריכה] המקורות לידיעת מבנה המקדשים השונים
[עריכה] מקורות במסורת היהודית
על כמעט כל אחד מן המקדשים יש תיאור מפורט במקורות היהודיים, כאשר המקומות העיקריים בהם הם נידונים הם כדלהלן:
- בתורה (בספר שמות, פרק כו ואילך) ניתן תיאור מפורט של בניית המשכן.
- קיים מקור קדום בחז"ל העוסק בממבנה המשכן - ברייתא דמלאכת המשכן.
- בספר מלכים (א', פרקים ו-ז) וכן בדברי הימים (ב', פרקים ג-ד) מתוארת מלאכת בניין המקדש הראשון.
- במשנה, במסכת מידות נמסרה צורתו של בית המקדש השני (ככל הנראה זה שבנה הורדוס[8]).
- בספר יחזקאל (מ-מב) נמסר תיאור של המקדש העתידי, שלימים יכונה בית המקדש השלישי.
מקדשים שלא תוארו במקורות הם משכן שילה, וכן (כנראה) צורתו של המקדש השני לפני שהורדוס שיפצו[8].
מעבר לאלה, ישנו דיון נרחב במקורות חז"ל המאוחרים יותר, שלעתים הביאו מסורות שונות ולעתים דנו מסברה.
[עריכה] מקורות חיצוניים
על המשכן אין מקורות חיצוניים הדנים בו, ואף על המקדש הראשון לא ידוע תיאור ממקור שאינו יהודי. עם זאת, באשר למקדש שלמה נעזרים החוקרים באדריכלות המקדשים של העולם העתיק, מתוך הנחה שייתכן שמקדש שלמה לא היה שונה באופן קיצוני מן המקדשים שבסביבה - בפרט לאור העובדה שאדריכליו היו פיניקים[9].
באשר לבית המקדש השני, קיים בידינו מקור חיצוני חשוב - ספריו של יוסף בן מתתיהו. יוסף, שהיה כהן מירושלים וחי בסוף ימי בית שני, מסר לנו תיאורים מפורטים על בניינו של הורדוס ועל השינויים שביצע לעומת המקדש שקדם לשיפוציו. אמנם, יוסף מוסר גם פרטים על מקדשו של שלמה, אך במקרה זה פחות ברורה מהימנותו של המידע, וגדולים יותר הסיכויים שהוא החיל על מקדש זה דברים שהכיר מתקופתו.
מקור נוסף הוא הברית החדשה, אשר בה מתואר גם כן המקדש. אמנם מכיוון שלא ברור התאריך שבו חוברו האוונגליונים השונים, מיוחס לה לרוב אמינות נמוכה יותר מזו של יוסף, שהכיר את המקדש אישית.
[עריכה] מקורות ארכאולוגיים
למעשה, כמעט שאין מקורות ארכאולוגיים אודות בתי המקדש. המשכן, כמובן, לא השאיר עקבות, וכמות החורבנות, ההרס והבניה המאוחרת שעברו על הר הבית לא השאירו אפשרות לשרידים שיצביעו על המבנה הפנימי של המקדש. עם זאת, נשארו החומות החיצוניות של מתחם הר הבית, שלמרות שחלק נרחב מהן אינו מקורי, הוא בנוי על יסודות החומה ההרודיאנית, ואף החשמונאית, ועוד ממצאים בודדים היכולים ללמד מעט יותר. ייתכן ואכן קיימים שרידים שניתן ללמוד מהם יותר, אך מאחר ומעולם לא נערכו חפירות מסודרות בתוך מתחם הר הבית, קשה לתת השערות בדבר.
ניתן להכליל כאן גם את הממצא הטופוגרפי, באשר לגובה פני הקרקע על הר הבית ובסביבתו, אך גם ממצא זה לא יכול ללמד הרבה על מבנהו הפנימי של המקדש (להבדיל ממיקומו הגיאוגרפי המדויק), וייתכן שהוא אף השתנה במהלך הדורות.
[עריכה] שילוב המקורות
מטבע הדברים, המקורות הכתובים ניתנים לפרשנויות שונות ומגוונות, בפרט כאשר חסרים פרטים אדריכליים מרכזיים, או במקרים של מונחים טכניים שמשמעותם עמומה בעבורנו. בעיות נוספות יוצרים סתירה בין המקורות השונים - בין מסורות שונות של חז"ל, או בין המקורות הפנים-יהודיים למקורות חיצוניים. במקרים כאלה ישנם שיקולים שונים בקרב החוקרים, למי לייחס משקל ואמינות גדולים יותר, והאם לפעול בדרך של הרמוניזציה ותיאום המקורות, או בדרך של קבלת מקור אחד על פני משנהו. מסיבה זו, המודלים והשרטוטים השונים שנערכו במרוצת הדורות, שונים לא במעט זה מזה. אך עם זאת יש לזכור שהספקות קיימים לרוב רק לגבי פרטים, ולא לגבי התיאור הכללי.
[עריכה] המאפיינים המשותפים לכל המקדשים
למקדשים השונים תבנית בסיסית:
- קודש הקודשים (שנקרא גם 'הדביר', או 'לפני ולפנים'). זהו המקום המקודש ביותר, שבו שכן ארון הברית[10]. למקום זה לא נכנס אדם, למעט הכהן הגדול ביום הכיפורים.
- ההיכל[11] (שנקרא גם 'הקודש', או 'הבית החיצון') - מבנה בדרגת קדוּשה פחותה מקודש הקודשים, ואשר ממנו הפתח אל תוך קודש הקודשים. בקודש נמצאו מזבח הזהב, השולחן והמנורה (השם 'ההיכל' עשוי להטעות, משום שהוא משמש גם כשם קולקטיבי למבנה כולו[12], ואף לשילוב של 'הקודש' ו'קודש הקודשים'[13]).
- לפני ההיכל, ישנו מבוא בשם האולם[14];כאמור לעיל, לעתים, שלושת החלקים הללו יחד נקראים בשם 'היכל' (או 'אוהל מועד', במשכן).
- מסביב להיכל קיימת מחיצה, אשר מגדירה את השטח הכללי הנקרא עזרה (או 'חצר'). בעזרה נמצאו מזבח העולה, והכיור. שטח העזרה נחשב למקודש פחות מן ההיכל.
- סביב כלל מתחם זה (אשר הוא זה שקרוי 'מקדש'), נמצא שטח מקודש בדרגה פחותה יותר, אשר במשכן נקרא 'מחנה לויה' (שבו חנו בני לוי), ובמקדש הקבוע בירושלים נקרא הר הבית[15] (עזרת הנשים, שהייתה החצר החיצונית של המקדש נחשבת כחלק מ'מחנה לויה', אך לא ברור אם היא הייתה קיימת בכל המקדשים).
[עריכה] המשכן
- ערך מורחב – המשכן
המשכן שהוקם במדבר סיני לא היה בית אבנים, אלא אוהל; מכאן גם שמו הנוסף, 'אוהל מועד'. לאוהל היה 'שלד' בדמות קורות עצי שיטים גדולות, המיוצבות ב'אדנים' ואשר ניתנות לפירוק מהיר; על גבי הקרשים פרשו יריעות של בד ושל עורות שונים. בתוך האוהל הייתה הפרוכת, שהבדילה בין הקודש לקודש הקודשים. מסביב לאוהל הייתה מחיצת נוספת, שיצרה את 'החצר' שמסביב לאוהל מועד.
בהיותו אוהל, לא היו במשכן דלתות; כאמור, בין הקודש לקודש הקודשים הבדילה פרוכת, ועל פתח המשכן והחצר היה 'מסך הפתח' - יריעה המשמשת לסגירת הפתח, כבאוהל רגיל. המשכן היה ניתן לפירוק ולהרכבה, לצורך נדודים ממקום למקום (על עבודה זו היו ממונים הלויים).
אורך חצר המשכן היה 100 אמה (כל אמה היא כחצי מטר) ורוחבה היה 50 אמה. המחיצה שיצרה את החצר הייתה עשויה מ-60 עמודי נחושת בגובה 5 אמות, שציפוי ראשיהם כסף ואדניהם (בסיסי העמודים) עשויים גם הם נחושת. עליהם היו תלויים קלעי בד. פתחה של החצר, ברוחב 20 אמה, היה במזרחה, ועליו היה תלוי מסך בד.
מזבח העולה שבתוך החצר היה קטן יחסית - 5X5 אמות בגובה 3 אמות. המזבח היה עשוי נחושת והיה חלול, כך שניתן היה לטלטל אותו בקלות יחסית ממקום למקום - כמו את שאר המשכן וכליו; את המזבח מילאו באדמה בכל פעם שהרכיבו את המשכן.
אורך המשכן גופו היה 30 אמה אורך, 10 אמות רוחב ו-10 אמות גובה. הוא היה מחולק בתוכו על ידי הפרוכת לקודש, במידות 10X20, ולקודש הקודשים, במידות של 10X10. המשכן היה מורכב מ-46 קרשי עצי שיטים - 20 בכל צד בצפון ובדרום ו-6 במערב. את המזרח כיסה רק מסך; שלושה כיסויים שונים, של בדים ועורות, כיסו גם את שאר המשכן.
[עריכה] משכני שילה, נוב וגבעון
לא ידועים פרטים רבים על משכן שילה. עם זאת, לפי חז"ל, היו קירות משכן שילה עשויים מאבנים, עם כיסוי של יריעות (כמו באוהל) ולא תקרה[16], ולפי מקור אחד, אף עזרת הנשים הייתה קיימת במשכן שילה[17]. בכל השאר, נראה שהיה דמיון עקרוני בינו ובין המשכן.
עוד פחות מזה ידוע על משכן נוב ומשכן גבעון, שהיו בין חורבן שילה להקמת בית המקדש בירושלים. מסתבר, עם זאת, שהם היו דומים למשכנות הקודמים, בהבדל ידוע אחד - ככל הנראה למשכנות אלו הייתה תקרת אבן. מכאן, שייתכן שהיו שינויים מבניים נוספים.
[עריכה] מקדש שלמה
המקדש שהקים שלמה המלך היה שונה שוני מהותי מכל מה שקדם לו בכך, שלראשונה עבר המקדש תהליך של מיסוד, והתקבע כבית אבנים במקום מיוחד ומסוים. מקדש שלמה, שנבנה במשך שבע שנים, היה גדול ומפואר בהרבה מן המשכן במדבר וממשכן שילה. מידות ההיכל (על פי מלכים א' ו, ב) היו 60 אמה אורך, 20 אמה רוחב ו-30 אמה גובה. כך הכפיל שלמה את מידותיו של המשכן המקורי באורך וברוחב - ובגובה אף שילש.
אמנם, בדברי הימים (ב' ג, ד) נאמרה מידת גובה גדולה פי ארבעה - 120 אמה. הפרשנים שנזקקו לסתירה הסבירו אותה בדרכים שונות; על פי דעתו של מפרש דברי הימים (המיוחס בטעות לרש"י), מידת הגובה של 30 אמות מתייחסת רק לחללו הפנימי של ההיכל, והעליות אשר היו מעל התקרה[18] היוו 90 אמות נוספות שהשלימו את הגובה ל-120 אמה. לעומתו, הרד"ק[19], מזכיר אמנם דעה זו, אך מעדיף לומר שגובה האולם בלבד, בחזית ההיכל, היה 120 אמות, ואילו הקודש וקודש הקודשים שמאחוריו היו בגובה של 30 אמות בלבד[20].
שתי השיטות נראות תמוהות במבט ראשון - מה צורך יש בעליות בגובה 90 אמות, ומה עשו בהן? וגם לשיטת רד"ק - מדוע היה האולם כה גבוה ביחס למבנים שמאחוריו, שהם העיקר? אמנם מעיון משווה במקדשים אחרים בעולם העתיק נראה, כי באותו זמן היה זה מקובל לבנות חזית גבוהה מאוד גם למקדשים שלא היו כה גבוהים; דבר זה יצר מראה מרשים כלפי הבא אל המקדש, ולא מצריך בניית המקדש כולו באותו גובה, דבר שאינו שימושי. בנוסף יש לציין לאמירת חז"ל (במסכת מידות ד, ז[21]) על כך שבית המקדש היה דומה לאריה (ועל כן נקרא 'אריאל'); ואריה הרובץ וראשו למעלה נראה דומה לצורתו של המקדש על פי רד"ק. כך דעתו של רד"ק, לפחות, מוסברת היטב.
במזרחו של הבית היה האולם, ברוחב 10 אמות לאורך הבית ובאורך 20 אמות לרוחב הבית[22] (כלומר כהמשך לבית); כאמור, יש הסוברים שגובהו של האולם עלה בהרבה על גובה הבית. מעבר לו חולקו 50 האמות הנותרות כך שנוצר 'קודש' באורך של 30 אמות, וקודש קודשים ('דביר') באורך של 20 אמות. ביניהם הבדיל קיר אבן (שכונה אף הוא 'דביר', ובפי חז"ל נקרא אמה טרקסין), ובו דלתות עץ; אמנם, גם פרוכת הייתה בו, ככל הנראה פרוסה על פני הפתח, אך לא ברור האם מפנים לדלת או מחוצה לה.
מקדש האבן של שלמה היה גם משופע רבות בזהב; התקרה, הרצפה והדלתות היו עשויות עץ משובח. בפתח המקדש עמדו שני עמודי נחושת גדולים, שכונו בשמות יכין ובועז. גובה העמודים היה 18 אמה, ועליהם כותרת בגובה 5 אמות.
במקום הכיור הקטן-יחסית שעמד בחצר המשכן, בנה שלמה את 'הים' - ברכת אבן עגולה בקוטר של 10 אמות, שעמדה על 12 פרים עשויים נחושת, כל שלושה מהם פונים לכיוון אחר. מעבר להם, עשה שלמה עשרה כיורות נחושת, שהוצבו על 'מכונות' (בסיסים), בעלי גלגלים גדולים. חמישה מן הכיורים העמיד בדרום וחמישה בצפון. גם מזבח העולה שבנה שלמה היה גדול הרבה יותר - 20X20 בגובה 10 אמות. בנוסף, עשה שלמה 10 מנורות זהב ועשרה שולחנות, לעומת מנורה אחת ושולחן אחד שעמדו במשכן.
ליד המקדש בנה שלמה את 'בית יער הלבנון' - ככל הנראה מעון קיץ, שהיה עשוי מעצי ארז רבים ואיפשר לרוח לנשוב בתוכו. בצמוד למקדש עמד גם ארמונו של שלמה, וכן הבית שבנה לבת פרעה, שאותה נשא לאישה.
[עריכה] בית המקדש השני
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ משנה תורה, הלכות בית הבחירה פרק א.
- ^ מדרש שמואל, פרשה טו
- ^ ירושלמי מגילה א, א (דף א, ב בדפוס וילנא)
- ^ זכריה יב, יב
- ^ בבלי סוכה נא, ב
- ^ דברי הימים א, כב, א
- ^ בבלי זבחים סב, א
- ^ 8.0 8.1 אם כי יש הסוברים כי התיאור במסכת מידות מכוון דווקא למקדש הטרום-הרודיאני.
- ^ על פי עמנואל וליקובסקי, המזהה את חתשפסות עם מלכת שבא ואת תחותמס השלישי עם פרעה שישק המקראי, ניתן לזהות מוטיבים שהועתקו ממקדש שלמה במקדש דהר-אל-באחרי, ולראות תיאורים של כלי מקדש שלמה בקיר המקדש בכרנך; אולם דעותיו לא התקבלו בקהילת ההיסטוריונים.
- ^ בבית שני, שבו לא היה ארון הברית, היה במקום רק סלע חשוף - אבן השתייה.
- ^ בתנ"ך, ה'היכל' נקרא בשם זה רק במשכן שילה ובבית המקדש; יהודה קיל, "פירוש דעת מקרא לשמואל א", א, ט, הערה 5
- ^ כגון: עזרא ג, י; ירושלמי מידות ד, ו (עיינו במפרשים); משנה תורה, הלכות בית הבחירה, א, ה
- ^ בבלי מנחות, צח, ב
- ^ מבוא זה לא היה קיים במשכן.
- ^ במסכת זבחים שבתלמוד הבבלי (קטז, ב-קיז, א)מובאת מחלוקת האם מחנה לויה ומחנה ישראל היו קיימים במשכן שילה, אך למסקנת הדיון, שניהם היו קיימים
- ^ משנה זבחים, יד, ו; בבלי זבחים קיח, ב (בשנויים קלים)
- ^ תנא דבי אליהו רבא, פרק יא פסקה ו
- ^ דברי הימים א', כח, יא
- ^ בפירושיו למלכים ולדברי הימים.
- ^ אמנם, גובה האולם אינו מוזכר במלכים וגובה ההיכל אינו מוזכר בדברי הימים, ולפיכך, לפי פירוש זה, אף תיאור אינו שלם כשלעצמו, אלא הם משלימים אחד את השני.
- ^ אמנם דבריהם שם הוסבו על בית המקדש השני, אך הפסוק שאותו הם מצטטים מדבר עוסק בענייני בית המקדש הראשון, וכנראה ששניהם היו דומים במובן זה.
- ^ מלכים א' ו, ג; דברי הימים ב' ג, ג (אם כי שם לא ניתן האורך).
חלקי בית המקדש השני
|