משפט רושה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
באנליזה מרוכבת, משפט רושה מאפשר להסיק שבתנאים מסוימים, לשתי פונקציות הולומורפיות יש אותו מספר האפסים בתחום נתון. זהו משפט שימושי באיתור אפסים של פונקציות, משום שהוא מאפשר להשוות פונקציה מסובכת לפונקציה פשוטה, שהאפסים שלה ידועים.
[עריכה] ניסוח המשפט
נניח ש- הוא תחום פתוח ששפתו היא מסילה פשוטה; למשל, מעגל או מצולע פשוט. נניח ש-
שתי פונקציות הולומורפית על התחום, כולל השפה. אם מתקיים
לכל נקודה z על המסילה, אזי לפונקציות
יש אותו מספר אפסים בתחום (כל אפס נספר בריבוי המתאים).
דוגמה. על שפת מעגל היחידה , מתקיים
, ולכן לפונקציה
יש בתחומי מעגל היחידה אפס בודד.