נוסח אשכנז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

נוסח אשכנז הינו נוסח התפילה של הסידור המקובל בחלק מהקהילות האשכנזיות.

[עריכה] הארצות בהן מקובל הנוסח

נוסח התפילה של היהודים האשכנזים מוצאו בגרמניה (היהודים כינו בשם "אשכנז" את גרמניה). כאשר יהודים אשכנזים עזבו את גרמניה לארצות מזרח אירופה הם הביאו עמם את הנוסח האשכנזי. קיימים לא מעט הבדלים בין "נוסח אשכנז המערבי" ל"נוסח אשכנז המזרחי", כאשר הראשון הינו המקובל בגרמניה ובעוד מדינות במערב אירופה, והשני הינו המקובל במרכז ומזרח אירופה. יש לציין שרבים מיהודי מזרח אירופה נטשו את נוסח אשכנז לטובת נוסח ספרד, למעט יהודי ליטא שם היה מרכז גדול של מתנגדים ששימרו את הנוסח האשכנזי (המשתייך ל"נוסח אשכנז המזרחי").

[עריכה] נוסח אשכנז הארץ ישראלי

הנוסח האשכנזי המקובל כיום בארץ ישראל משתייך ל"נוסח אשכנז המזרחי" מסיבות היסטוריות: היהודים האשכנזים הראשונים שהגיעו לארץ היו מתלמידי הגר"א שהיו ממוצא ליטאי. כאשר הגיעו תלמידי הגר"א לארץ ישראל רוב היישוב היהודי היה ספרדי. מתוך תפיסה הלכתית שעליהם לקבל את מנהגם של יהודי המקום הם שינו כמה דברים מנוסח אשכנז והתאימו אותם לנוסח הספרדים (למשל אי הנחת תפילין בחול המועד, אמירת הלל בליל פסח בבית הכנסת, אמירת "מוריד הטל" בקיץ, אמירת פרק "במה מדליקין" בקבלת שבת לפני תפילת ערבית ולא אחריה ועוד שינויים רבים).

[עריכה] הפיוטים בנוסח אשכנז

בעוד שיהודי ספרד דחו את הפיוטים של משוררי ארץ ישראל הקדומים (כדוגמת ינאי והקליר), יהודי אשכנז נטו לקבלם, ואף חיברו פיוטים נוספים במתכונתם של אותם פייטנים. ביחס לאמירת הפיוטים קיים הבדל מהותי לא רק בין מזרח אירופה למערבהּ, אלא גם בין הקהילות השונות שהתקיימו בכל אחד משני האזורים הללו: דומה כי כמעט לכל עיר באירופה, בה הייתה קיימת קהילה ותיקה, ישנו מנהג מיוחד ביחס לפיוטים. בשל גורמים היסטוריים (מהפכת הדפוס, ההגירה לעולם החדש, השואה והקמת מדינת ישראל) כמעט ונעלמו כל המנהגים הללו, והתקבל ברוב הקהילות נוסח אחיד של פיוטים, המודפס במחזורים כ"נוסח אשכנז".

נוסחי התפילה ביהדות