תפילת הלל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא (בשירה, לרוב) בימי חג ומועד לאחר תפילת שמונה עשרה, ומטרתו להודות לאל ולשבח אותו. חובת אמירת ההלל היא תקנת חכמים, והוא מורכב מהמזמורים קי"ג-קי"ח בספר תהילים. לפני ואחרי אמירת ההלל מברכים ברכה.

מלכתחילה, תוקן ההלל להאמר בתפילת שחרית בחג הפסח, בשבועות, בסוכות ובחנוכה, ואז גומרים את הלל - קוראים את כל הפרקים הנזכרים לעיל, בברכה תחילה (אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לגמור את ההלל) וסוף (יהלוך ה' אלוהינו כל מעשיך וכו'). כמו כן, גומרים את ההלל בליל הפסח כחלק מסדר ההגדה, ולפי נוסח הספרדים ונוסח ספרד (ובארץ ישראל גם לפי נוסח אשכנז) גם בתפילת ערבית.

לפי מנהג מאוחר, קוראים בראש חודש, בחול המועד של פסח, ובשביעי של פסח הלל בדילוג - אין קוראים את החצי הראשון של מזמורים קט"ו וקט"ז. יש הנוהגים לברך על קריאת הלל זה, למרות שאמירתו תלויה במנהג (בעיקר האשכנזים, ואז מברכים עליו - "לקרוא" את ההלל).

בתלמוד הבבלי מובא מנהג מתקופת האמוראים ששליח הציבור מקריא את ההלל לציבור,^[1] וכך השתמר המנהג אצל כמה קהילות (לדוגמה, אצל יהודי תימן), לקרוא את ההלל "בקירוי" - כלומר: שליח הציבור מקריא שבר פסוק מההלל, וכל הציבור עונים אחריו הללויה, וכן על זה הדרך 123 שברי פסוקים. בשאר העדות לא השתמר מנהג כזה, ואין הוא מחייב אותם.^[2]

התלמוד הבבלי קובע במפורש (מסכת ערכין י,ב) שאין אומרים הלל בראש השנה (למרות שהוא גם ראש חודש) וביום הכיפורים, משום שהם ימי דין. כמו כן, אין אומרים הלל בפורים, כיוון שהנס לא נעשה בארץ ישראל, וכן משום שהישועה לא הייתה שלמה. הקריאה במגילת אסתר נחשבת כתחליף לאמירת ההלל.

ביום בו נאמר הלל, אין אומרים תחנון.

לאחר קום מדינת ישראל, התקינה הרבנות הראשית לגמור את ההלל גם ביום העצמאות, ולאחר שחרור ירושלים - ביום ירושלים. כנגד, רבים מרבני הפלגים החרדיים חולקים על הרבנות הראשית ונוהגים בימים אלו כבשאר הימים. מאידך, גם בקרב הקוראים, ישנו פולמוס הלכתי האם יש לברך על ההלל או לאו מחשש לברכה לבטלה, כיוון שחז"ל לא תיקנו ברכה זאת אלא במועדים האמורים לעיל.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ מסכת סוכה לח,ב: "אמר רבא: הלכתא גיברתא איכא למשמע ממנהגא דהלילא... הוא אומר הללו עבדי ה', והן אומרים הללויה; מכאן שמצווה לענות הללויה".
2. ^ וכן כתבו בעלי התוספות שם, ד"ה הלכתא: "ומה שאין אנו נוהגין עכשיו לעשות כן - משום דמנהגא קרי ליה והיכא דלא נהוג לא נהוג".

[עריכה] ראו גם

• הללויה

[עריכה] קישורים חיצוניים

• מאמר השוואתי על פורים וחנוכה מתוך אתר הניווט בתנ"ך, כולל מגוון נימוקים לאי-אמירת הלל בפורים