נפתלי צבי יהודה ברלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

נפתלי צבי יהודה ברלין


תאריך לידה	1817 (ה"א תקע"ז)
תאריך פטירה	1893 (ה"א תרנ"ג)
השתייכות	מתנגדים
נושאים בהם עסק	תלמוד, עם ישראל, אגדה, מדרשי הלכה,
תלמידיו	בניו, הרבנים חיים ברלין ומאיר בר אילן, והרבנים אברהם יצחק הכהן קוק, איסר זלמן מלצר

הנצי"ב מוולוז'ין הוא כינויו של הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (1817-1893), ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.

אביו של הנצי"ב היה סוחר ותלמיד חכם בעיר מיר. הוא חיתן את בנו בגיל צעיר מאוד, מעט אחרי הגיעו לגיל בר מצווה. הכלה הייתה בתו של רבי יצחק, רבה של ישיבת וולוז'ין, ונכדתו של רבי חיים מוולוז'ין.

עם נישואיו התמסר הנצי"ב להתעמקות בתורה, וסיפורים רווחו על שקדנותו המופלגת. בנו של הנצי"ב, הרב מאיר בר אילן, שמספר בתחילה לא נודעה גדלותו המיוחדת של הנצי"ב עקב צניעותו. חליפת מכתבים בין הנצי"ב לאחד מגדולי ישראל בדורו , רבי דוד לוריא היא זו שהעמידה את רבי חותנו על רבי יצחק מוולוז'ין על גדולתו של חתנו (הרב מאיר בר אילן ,'רבן של ישראל' ,עמ' 25). עקב גילויה של אותה חליפת מכתבים נתבקש הנצי"ב להעביר שיעורים בישיבת וולז'ין.

כשנפטר חמיו נעשה חתנו הראשון ראש ישיבה והנצי"ב מִשְנֶה לו. מותו בגיל צעיר של חתן זה, בשנת 1853, הביא להכתרתו של הנצי"ב כראש הישיבה. מתחרה על הנהגת הישיבה היה לו באותו זמן אבי שושלת בריסק, רבי יוסף בר סולובייצ'יק. השניים כיהנו זמן מה יחדיו, אך חילוקי הדעות והחיכוכים ביניהם היו רבים מדי, ורבי יוסף בר נאלץ לעזוב. עם זאת, אחר כך באו שתי המשפחות בקשרי חיתון. נכדתו של הנצי"ב התחתנה עם רבי חיים סולובייצ'יק, וזה לימד בישיבה בעשור האחרון לקיומה.

תחת הנהגת הנצי"ב התפרסם שמה של הישיבה עוד יותר ובישיבה למדו יותר מארבע מאות תלמידים. מקצת מאופייה של הישיבה השתקף ב"המתמיד" שכתב חיים נחמן ביאליק.

הנצי"ב רחש אהדה רבה למפעל ההתיישבות בארץ ישראל, והיה חבר פעיל בתנועת חיבת ציון. את העובדה המצערת מבחינתו שבראש בניין הארץ עומדים צעירים חילונים הקביל לעלייה בתקופת עזרא, שבה בין העולים היו מחללי שבת ונשואים לנוכריות. כאשר רצו להעמיד בראש התנועה את יהודה לייב פינסקר התנגד נמרצות בשל ריחוקו מהדת. לא לחינם הוקמו אגודות סתרים של חיבת ציון בישיבה שלו. הראשונה בשם "נס ציונה" (נוסדה בתרמ"ה) שלא בידיעתו ונסגרה לאחר שהמשטרה עלתה עליה, והשנייה בשם "נצח ישראל" (נוסדה בתר"ן) בידיעתו.

בגיל חמישים התחתן בשנית, עם אחותו של בעל ה"תורה תמימה", שהייתה צעירה בת עשרים.

לאחר שהזקין ביקש למנות במקומו את בנו, הרב חיים, שהספיק להיות הרב של מוסקבה, אך חלק מהתלמידים התנגדו, כי רצו את הרב חיים סולובייצ'יק. תסיסה זו גרמה בסופו של דבר להלשנה לשלטונות על "תפקודה הלקוי" של הישיבה, שהביאה להתערבות שר ההשכלה הרוסי.

ישיבת וולוז'ין נסגרה בסופו של דבר בשל הלחץ בלתי פוסק שהפעילו השלטונות הרוסיים על הנצי"ב. הטענה הרווחת היא שהנצי"ב החליט לסגור את הישיבה, כדי שלא ילמדו בה רוסית. אך למעשה הוא הסכים ללימוד של השפה הרוסית מחוץ לכתלי הישיבה, כפי שהוא כותב: "אם יצטרכו עפ"י המלכות ללמוד למודי חול גם כן, יהא בהשגחה מהרב וראשי ישראל, שיהא המורה ירא אלוקים," (שו"ת משיב דבר, א, סי' מ"ד.) אולם דבר זה לא סיפק את שר החינוך הרוסי, שדרש ב-1891, שעות לימוד רבות ללימודי חול, משעה 9 ועד שעה 3, שלא יהיו לימודים בערב, שלא ילמדו יותר מעשר שעות ביום ושכל הצוות של הישיבה יהיו בעלי דיפלומות (מקור ברוך עמ' תתר"ג). לדרישות אלו לא יכל הנצי"ב להסכים והישיבה נסגרה.

עם סגירת הישיבה בשבט תרנ"ב גורשו גם ראשיה מהאזור. הנצי"ב היה חולה בשל התמוטטות מפעל חייו עליו שקד 38 שנים. הדאגה הרבה בשל החובות הכבדים של הישיבה (9,000 רובלים) לא הטיבה איתו. בריאותו הדרדרה ומנעה ממנו לממש את רצונו לעלות לארץ ישראל. כעבור כשנה וחצי, בכ"ח אב תרנ"ג, הלך לעולמו.

בחייו התפרסמו ספריו "העמק שאלה" ופירושו לתורה "העמק דבר". בנוסף, כתב שו"ת, פירוש לשיר השירים וספר חידושים על הש"ס בשם "מרומי שדה", ביטוי שמיוחס בתנ"ך לנפתלי. בניו, המוציאים לאור, סירבו לכתוב את תולדות אביהם בפתח הספר, מאחר שהוא ראה בסיפורי קורות רבנים "ביטול תורה" ועל כן "עצת היצר".

לנצי"ב היו חמישה ילדים. שלשה ילדים מאשתו הראשונה (הרב חיים ושתי בנות) ושני בנים מאשתו השנייה (מאיר ויעקב). בנו הרב חיים ברלין שעלה לאחר סגירת הישיבה לארץ היה מקורב לחוגי החרדים, ואילו בנו הרב מאיר בר אילן, היה מדמויותיה הבולטות של הציונות הדתית וממנהיגיה.

על שמו נקרא קיבוץ עין הנצי"ב.

[עריכה] שיטתו בלימוד תורה

יוצאת דופן הייתה התעסקותו במדרשים התנאיים, כמו הספרי ובספרות הגאונים. את חיבורו החשוב "העמק שְאָלָה" כתב על ספר השאילתות של רב אחאי גאון. בשיטתו היה קרוב לבית מדרשו של הגאון מווילנה (שממנו יצאה ישיבת וולוז'ין) וכמוהו עשה שימוש רב בהגהות נוסח. בעוד שהלימוד הישיבתי לעתים מנותק מפסיקה הלכה למעשה, היה הנצי"ב מפורסם גם כמשיב תשובות הלכתיות.

יוצא דופן גם היה בהתעסקותו במקרא. בכל יום הוא לימד בישיבה את פרשת השבוע, מה שהפך לימים לפירוש "העמק דבר". הוא קבע כללים לפיהם ניתן להסיק דברים מהמקרא.

רעיונותיו מקוריים. בשיח על יהדות ומוסר חשוב הסברו על השם שניתן לספר בראשית - "ספר הישר", על היות האבות ישרים בדרכי העולם. בתיאור מגדל בבל הוא מציג חברה טוטליטרית, המבקשת להקים מגדל על מנת לאפשר תצפית ושליטה מהודקת על בני האדם. הוא מתאר כיצד חברה כזו תתפאר בשלום ובלכידות בתוכה, אבל למעשה תרדוף ותשפוך דמו של כל שיעז להתנגד.

דיוקים בלשון המקרא מאפשרים לו למצוא בו הלכות המיוחסות לתקופות מאוחרות הרבה יותר.