סדום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

העיר סדום היא אחת משתי הערים המפורסמות ביותר מבין ערי כיכר הירדן- הערים השוכנות בסמוך לים המלח. העיר נזכרת בספר בראשית, פרק י"ח כעיר אותה החריב ("הפך") האלוהים כעונש על היותה מרכז של חטא. מהמקרא נראה כי החטאים שהובילו לחורבנה של העיר היו בעיקר חטאים מן התחום החברתי - אנשי סדום נמנעו מהכנסת אורחים ועזרה לחלש ובמקום זאת הפגינו שנאת זרים. ספרות המדרש ציירה את סדום כעיר בה ההתנהגות הלא מוסרית היוותה לא רק נורמה חברתית אלא חוק מקומי שהמפרים אותו בגילוי חמלה היו נענשים באכזריות. לפיכך, למן ימי הנביאים ועד ימינו משמשת המילה "סדום" כמטאפורה לחברה, ובייחוד לממשל, המצטיינים באכזריות. כיום, יש המתארים את סדום, בעקבות המדרש, כמתאפיינת בהתנהגות קפיטליסטית קיצונית ביותר.

לעומת הדגש החברתי-אנושי שבחרה היהדות, הההגות הנוצרית הציגה, בניגוד לפשטי המקראות, את חטאה של סדום כהומוסקסואליות וכך טבעה את המושג "מעשה סדום" ככינוי למשכב זכר או לכל משגל אנאלי.

העיר שוכנת באזור הנראה היום כאזור מדברי אך בעבר האזור היה פורה ביותר. לפני סיפור הפיכת שתי הערים (סדום ועמורה) הערים נזכרו במלחמה שעשו ארבעה מלכים נגד חמשה מלכים וביניהם בֶרַע מלך סדום ובִרשַע מלך עמורה.

לפי הסיפור המקראי, אשת לוט הסתכלה לכיוון העיר סדום, למרות הוראתו המפורשת של האל כי אין להתבונן בה והפכה לנציב מלח (בראשית, י"ט, 26). ההשערה היא כי העיר נמצאת בקרבת "הר סדום".

[עריכה] ראו גם

• הפיכת סדום ועמורה

[עריכה] קישורים חיצוניים

• פעילות על סדום והעונש באתר מקראגשר