סולטן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סולטן (בערבית: سلطان, סלטאן) הוא סוג של שליט מוסלמי. לסולטן משקל מוסרי וסמכות דתית שכן תפקידו הוגדר בקוראן. למרות זאת הסולטן אינו בהכרח דמות דתית.
[עריכה] מקור המושג
בתקופת השפל של הח'ליפות העבאסית, בעיקר מימי הח'ליף אלמועתצם באללה (833-842) ואילך, החלו התורכים להשתלב באימפריה המוסלמית, בתחילה כעבדים (ממלוכּים) ומאוחר יותר בחדירת שבטים שלמים (הסלג'וקים). התורכים תפסו עמדות בכירות בצבא עד שהח'ליף כבר היה תלוי בהם, וכך נעשו הח'ליפים למושלים נומינליים, כאשר למעשה שלטו ראשי הצבא התורכיים.
הח'ליף אלקאים (1031-1075), נשלט בבגדד על-ידי הבויהים, וכאשר הגיעו הסלג'וקים בשנת 1055 לבגדד, הם שחררו את הח'ליף ובתמורה הוא העניק להם תארי אצולה שונים. השליט הסלג'וקי טוגריל, שעמד בראש הצבא שכבש את בגדד, נטל לעצמו את התואר "סולטאן" ובכך נעשה שליט חילוני בעל סמכויות צבאיות ומנהלתיות, לצד הח'ליף שמעתה הפך לשליט בעל סמכויות דתיות בלבד.
המילה סולטאן, נגזרת מהשורש סל"ט המקביל ל-של"ט (שליטה, שלטון).
[עריכה] סולטנויות בני ימינו
- ברוניי (סולטנות ברוניי) - בראש המדינה עומד סולטן.
- עומן (סולטנות עומן) - בראש המדינה עומד סולטן.
- ערב הסעודית - בראש המדינה עומד סולטן המכונה על ידי מדינות זרות "מלך".
- אינדונזיה - יוגיה קרטה היא פרובינציה בראשה עומד סולטן.
- הפיליפינים -סולו היא פרובינציה בראשה עומד סולטן.
- מלזיה - בראש תשע מדינות המרכיבות את מלזיה עומד סולטן.
