סליק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"סליק" הוא כינוי למחבוא מחתרתי לנשק ולמסמכים סודיים. המלה נכנסה לשימוש נרחב בתקופת טרום הקמת המדינה, בעת שלטון המנדט הבריטי, אז בנה ארגון ההגנה סליקים בכל רחבי הארץ כדי לספק נשק להגנת נקודות היישוב השונות. סליקים נוספים וחשובים היו בתקופת השלטון העותמאני (התורכי) בארץ ישראל. הסליקים השתייכו למחתרת ניל"י שפעלה לצד הבריטים.

לארגון "ההגנה" היו כ-20 סליקים מרכזיים. כמה מן הסליקים הידועים יותר הם:

• הסליק של קיבוץ יגור - התפרסם כשנתגלה בעת חיפוש שנערך בקיבוץ בזמן השבת השחורה לאחר הלשנה. הנשק שהיה בסליק הוחרם, וחלק מחברי הקיבוץ נאסרו.

• הסליק של נהלל - סליק זה נבנה במסווה של בור שתן לפרות, ושימש להגנת מושב נהלל. בזמן השבת השחורה נאטם פתחו של הסליק כדי למנוע את גילויו, ועם פרוץ מלחמת העצמאות הוא נפתח מחדש. הסליק מוזכר בספר "רומן רוסי" מאת מאיר שלו.

• סליק אלדמע - הסליק הראשון של ארגון ההגנה בארץ ישראל. הסליק נחפר בעיר גבעתיים בחצרו של אברהם אלדמע על ידי אליהו גולומב, ראש המטה הארצי של ההגנה וקודמו בתפקיד יוסף הכט. כמתקן אוורור לסליק הוקם שובך יונים ששימש הסוואה לארובת האוורור.

• מכון איילון - היה סליק ומפעל מחתרתי לייצור קליעים לרובים צפונית לרחובות.

• הסליק בבית-הספר הממלכתי תל-חי.

מאותו שורש נגזר גם הפועל "להסליק" שמשמעו להחביא, להעלים מן העין.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• הסליק של נהלל - מידע ותמונות על הסליק של נהלל.
• [1] - מידע ותמונות על מכון איילון

-