סמל אינדונזיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סמל אינדונזיה נקרא גם "גראודה פנצסילה". החלק המרכזי של הסמל הוא הגראודה, ציפור מהמיתולוגיה ההינדית והבודהיסטית, ומגן עם חמישה סמלים. הסמל עוצב על ידי הסולטן חאמיד השני, והתקבל כסמל הלאומי ב1 בפברואר 1950.

[עריכה] המגילה והמוטו

הגראודה מחזיקה בטלפיה מגילה, ועליה כתוב המוטו הלאומי של אינדונזיה - "Bhinneka Tunggal lka", ביאוונית עתיקה - בחלקים, אך עדיין אחד.

[עריכה] הגראודה

הגראודה היא עיט מיתולוגי מוזהב, המשותף למיתולוגיה ההינדית והבודהיסטית. במקור, הגראודה היא כימרה, בעלת כנפיים, מקור ורגליים עיט מוזהבות, אך ללא ידי האדם וזנב הדרקון. היא משמשת כסמל באומות דרום ודרום-מזרח אסיה. השימוש בגראודה מייצג את השלטון ההינדי שהיה באינדונזיה בתקופת הממלכות הקדומות. לנוצות סידור מיוחד, המייצג את תאריך עצמאותה של אינדונזיה - 17 באוגוסט 1945. ישנן 17 נוצות על כל כנף, 8 על הזנב, 19 בבסיסו של הזנב (מתחת למגן) ו-45 על הצוואר.

[עריכה] המגן

המגן הוא סמל צבאי, המייצג את ההגנה על המולדת. הוא מחולק ל-5 אגפים, הצבועים באדום ולבן לפי "דוגמת שחמט", כאשר במרכז נמצא מגן שחור. הקוים השחורים במרכז מסמלים את קו המשווה, החוצה את הארכיפלג.
במרכז - כוכב צהוב על רקע שחור. הצבע השחור מזוהה עם מוחמד, נביא האיסלאם, הדת השולטת באינדונזיה. הכוכב גם הוא מזוהה עם האיסלאם, אך גם עם סוציאליזם.
בצד ימין למטה - שרשרת, על רקע אדום. היא מייצגת את המשכיות דורות האדם, והחרוזים מייצגים את הגברים והנשים, כמו גם את האמונה בקשר שבין האנשים.
בצד ימין למעלה - עץ על רקע לבן. זהו עץ פיקוס, המסמל את אחדות אינדונזיה. לפיקוס שורשים רבים מעל האדמה, וכך גם לאומה האינדונזית - שורשים תרבותיים ארוכים ועמוקים הנשלחים רחוק.
בצד שמאל למעלה - שור, על רקע אדום. הבנטנג (שור הגדל בדרום אסיה) הוא חיה חברתית, וכך גם האדם, החייב לקבל החלטות תוך שיתוף אחרים. השור הפך גם לסמלן של מלפגות שונות באינדונזיה.
בצד שמאל למטה - אורז וכותנה, על רקע לבן. הם מסמלים צדק חברתי, פרנסה ומחייה.