סערה גאומגנטית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה הנכם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו כדי למנוע התנגשויות עריכה. שימו לב! אם דף זה לא נערך במשך שבוע, רשאי כל ויקיפד להסיר את התבנית ולהמשיך לערוך אותו. |
התרשים איננו בקנה מידה.
סערה גאומגנטית או סערה מגנטית הינה הפרעה זמנית במגנטוספירה של כדור הארץ, הנגרמת משתי סיבות שונות:
- פליטה מסיבית של של חלקיקי רוח השמש מעטרת השמש (Coronal mass ejection), עקב התפרצות בשמש. גל הלם של אותם חלקיקים פוגעים במגנטוספירה של כדור הארץ כ-24 עד 36 שעות לאחר הארוע בשמש.
- איחוי מגנטי (Magnetic reconnection) תקופתי מקרי בין השדה המגנטי של השמש לבין השדה המגנטי של כדור הארץ, הגורם לחלקיקי רוח השמש לחדור ישירות לתוך המגנטוספירה.
בשני המקרים, החלקיקים הרבים של רוח השמש משפיעים על השדה המגנטי של המגנטוספירה ועל הזרמים החשמליים ביונוספירה, ועל השדה המגנטי במקומות רבים על פני כדור הארץ.
סערות מגנטיות גורמות לתופעת זוהר הקוטב, ובמקרים קיצוניים - להפרעות ללוויינים, לשידורי רדיו, לקווי מתח גבוה ועוד. השפעות על הבריאות הינן מוגבלות בדרך כלל.
סערות גאומגנטיות נמשכות בדרך כלל בין 24 ועד 48 שעות, אך יש כאלה שעלולות להימשך מספר ימים.
[עריכה] נזקי קרינה
קרינת חלקיקי רוח השמש עלולה להזיק לבריאות על פני כדור הארץ - רק נזק מועט עקב הגנת המגנטוספירה והאטמוספירה. אולם אסטרונאוט בחלל ללא מיגון מתאים עלול להחשף לקרינה בכמות קטלנית. באוקטובר 1989 התחוללה סערה מגנטית חזקה, אשר אם הייתה פוגעת באסטרונאוט על הירח הלבוש בחליפת חלל בלבד - הייתה יכולה לגרום למותו.
אסטרונאוטים השוהים תקופות ממושכות בחלל, כגון אלו בתחנות חלל אכן סופגים גם הם כמויות גדולות של קרינה.
בארועים בהם נפלטים פרוטונים רבים מהשמש, קרינה ברמה נמוכה יכולה להשפיע גם על הנוסעים במטוסים בגובה רב.
