סרט מנוקב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סרט מנוקב, הוא סרט עשוי לרוב מנייר או מחומר פלסטי, ובו ניקוב המכיל אינפורמציה, אשר ניתנת לפענוח על ידי מכשירים אוטומטיים ומחשבים.
תחילתו של השימוש בסרט מנוקב הייתה מתן הוראות הפעלה למכונות אוטומטיות, כגון מכונות אריגה, לביצוע פעולות החוזרות על עצמן. במקרה של מכונת אריגה, הכתיב הסרט המנוקב את דוגמת האריגה. סרטים מנוקבים שימשו גם למתן הוראות הפעלה לתיבות נגינה ולכלי נגינה מכניים אחרים.
בסרטים מנוקבים ניתנו הוראות נגינה לפסנתרים אוטומטיים. היה סוג של פסנתר ששימש "להקלטה" וממנו הוכנו סרטים מנוקבים שהוזנו לפסנתרי השמעה שהיו דומים לפסנתר רגיל בתוספת מנגנון הפעלה אוטמטי. פסנתרנים מלחינים מפורסמים הונצחו על גבי סרטים מנוקבים ביניהם גוסטב מאהלר, סרגיי רחמנינוב וג'ורג' גרשווין. יש אפשרות לרכוש היום תקליטורים עם הקלטות שנעשו לאחרונה בעזרת הסרטים המנוקבים כך שאפשר להאזין למלחין היצירה המנגן בפסנתר. היו מקרים בהם נערך ביצוע פומבי של יצירה עם תזמורת ופסנתר אוטומטי בה "ניגן" המלחין הרבה שנים לאחר מותו.
השימוש בסרט מנוקב היה נפוץ בעבר לאחסון נתונים של מכשירי טלפרינטר לסוגיהם, תחילה בקוד בודו, שבו חמישה חורים מיצגים תו, ואחר כך בקוד ASCII, שבו 7 או 8 חורים מייצגים תו. סרטים אלו שימשו כאמצעי קלט למכונות סדר צילום והיו בשימוש נרחב בענף ההוצאה לאור של ספרים וכן בהכנה לדפוס. הסרט המנוקב שימש כאמצעי לאחסון נתונים של מחשב או גם לסדר צילום משולב מחשב, אף זאת בקוד ASCII.
