שיחה:עזריאל קרליבך
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אתמול היה כנס לזכר קרליבך. מרדכי נאור סיפר שחיפש עליו מידע בגוגל והפך את ויקיפדיה ללעג וקלס, כשצחק על המידע הלא נכון שנמצא בערך הזה. בין השאר אמר שכתוב על יחסו של קרליבך לפרשת לבון, כאשר קרליבך בכלל לא חי אז...
- פרשת לבון התחילה ביולי 1954. קרליבך מת ב-1956 (הכנס הזה הוא הרי 50 שנה למותו). לא ברור לי מה הבעייה שנאור מצביע עליה. odedee • שיחה 08:01, 9 מאי 2006 (IDT)
- העניין מעט מורכב יותר. פרשת לבון נשמרה בסוד כמוס עד 1960, כך שקרליבך כנראה לא התייחס אליה, בוודאי לא בשמה ובמהותה (אם כי סביר שידע עליה). יחד עם זאת, לפחות קטע גלוי אחד שלה התפרסם עוד בימי חייו של קרליבך, והוא התפטרותו של לבון בפברואר 1955. ייתכן שלכך מתכוון המשפט שבערך. הפניתי את תשומת לבו של אדר, ואני מניח שהוא יחדד את הדברים, ואולי אף ייתן אסמכתא ברורה, במיוחד למענו של הקורא מרדכי נאור. בשלב זה הסרתי את המשפט. דוד שי 08:14, 9 מאי 2006 (IDT)
- אוסיף כמה מילים אישיות לקורא מרדכי נאור: ציווי מוסרי בולט המופיע בתורה הוא: "כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו, עזוב תעזוב עמו" (שמות כג, ה). בהתאם לציווי זה, כאשר אתה רואה ערך שגוי בוויקיפדיה, עליך לתקן את הטעות, או לפחות להעיר עליה בדף השיחה. גם אם אינך שומר מצוות, כאן מדובר בציווי מוסרי שהוא מיסודות קיומו של עם ישראל, אל תרמוס אותו. דוד שי 08:20, 9 מאי 2006 (IDT)
- העניין מעט מורכב יותר. פרשת לבון נשמרה בסוד כמוס עד 1960, כך שקרליבך כנראה לא התייחס אליה, בוודאי לא בשמה ובמהותה (אם כי סביר שידע עליה). יחד עם זאת, לפחות קטע גלוי אחד שלה התפרסם עוד בימי חייו של קרליבך, והוא התפטרותו של לבון בפברואר 1955. ייתכן שלכך מתכוון המשפט שבערך. הפניתי את תשומת לבו של אדר, ואני מניח שהוא יחדד את הדברים, ואולי אף ייתן אסמכתא ברורה, במיוחד למענו של הקורא מרדכי נאור. בשלב זה הסרתי את המשפט. דוד שי 08:14, 9 מאי 2006 (IDT)
[עריכה] הבהרה
אני נענה לקריאתו של דוד שי להבהיר את ענין "קרליבך ופרשת לבון". צודק דוד שי שהזכיר את עובדת התפטרותו של פנחס לבון כעובדה שהיתה ידועה לכל ובהנחתו כי קרליבך ידע אז את פרטי עסק הביש. עם התפטרותו של לבון מתפקיד שר הבטחון ב 2 בפברואר 1955 ידע כל בר דעת בישראל את הקשר בין התפטרות זאת לבין עלייתם לגרדום בקהיר, יומיים קודם לכן, ב 31 בינואר 1955, של משה מרזוק ושמואל עזר זכרם לברכה. מה שהיה ידוע לקהל קוראי העיתונים בישראל היה ידוע, לית מאן דפליג, לעורך העתון רב ההשפעה "מעריב".
יחד עם זאת אני מקבל עלי את האחריות לשגגה שנפלה בערך על קרליבך, בדבר עמדתו העוינת לבן גוריון בימי פרשת לבון. תוך כדי עבודתי על הערך "העולם הזה" הגעתי למאמרו של פרופ' יחיעם ויץ "הקוזאק הנגזל" באתר של המכון הישראלי לדמוקרטיה. במאמר זה יש, בין היתר, סקירה על יחסו של מעריב לשלטונו של דוד בן גוריון. בקטע הרלבנטי אומר פרופ' ויץ כי עדות לנטיית מעריב לטובת הימין הרביזיוניסטי היתה:
-
- "רצונו של קרליבך להפוך את עיתונו למקל חובלים נגד משטר מפא"י וראשו, דוד בן גוריון. הדוגמה הבולטת לכך הייתה מאבק נגד המו"מ הישיר עם גרמניה המערבית על השילומים. קרליבך ראה בעיתון ראש חץ נגד מדיניות בן גוריון, ותום שגב טען שגם מעריב וגם יעדיות אחרונות, הובילו את הסנטימנט האנטי גרמני (ובעיקר את ההתנגדות להסכמי השילומים בלהט שלא נפל מזה של עיתוני המפלגות ("המליון השביעי"). המחשה נוספת למגמה הזאת הייתה עמדת העיתון בימי פרשת לבון. העיתון יצא חוצץ נגד בן גוריון והיה חלק מ'המשולש הבלתי קדוש' שנאבק בו בפרשה זו (ביחד עם פנחס לבון ויוחנן באדר). העמדה החד משמעית של מעריב הביאה את דוד בן גוריון לכתוב על 'העלילות וההשמצות הנפוצות בזדון בעיתוני חירות, מעריב ושבועונים מסוימים' ".
תוך כדי הסתמכות על מקור זה לא שמתי לב לעובדה, הידועה לי היטב כמי שערך את הערך אודות קרליבך, כי הוא נפטר ב 1956, והכנסתי את הנאמר באותו מקור על מעריב לערך על קרליבך. ראוי היה כי ייכתב כי לאחר פטירתו של קרליבך המשיכה עמדתו כלפי בן גוריון להשפיע על עמדת מעריב בימי פרשת לבון.
האחריות לטעות היא עלי, אולם אני תומך בדברי דוד שי, כי היה על מרדכי נאור להעיר עליה לשם תיקונה ולא לשלול מכל וכל את הויקיפדיה. אני משוכנע כי גם בתחום התמחותו בתולדות היישוב, ימצא פרופסור נאור בויקיפדיה מידע שלא ימצא בשום אנציקלופדיה אחרת בישראל (לדוגמה בלבד: יעקב קורץ, לואיס אנדרוס, צ'רלס טגארט או ג'יימס לסלי סטרקי. אדר 22:00, 11 מאי 2006 (IDT)
