פונקציה קבועה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פונקציה קבועה היא פונקציה שמקבלת את אותו ערך בכל איבר של תחום הגדרתה. ניתן לבטא את העובדה הזו על ידי הנוסחה: או
.
דוגמה: הפונקציה היא פונקציה קבועה. לעומת זאת, הפונקציה
מאוסף המספרים הממשיים לעצמו איננה קבועה משום שלמשל
.
הפונקציה הריקה, כלומר הפונקציה שהתחום שלה הוא הקבוצה הריקה, היא פונקציה קבועה, באופן ריק, משום שאין x, y המקיימים . יש שמגדירים פונקציה קבועה ככזו שהתחום שלה אינו ריק.
[עריכה] תכונות
- כאשר f : A → B היא פונקציה קבועה, אזי לכל שתי פונקציות g, h : C → A, מתקיים, ביחס לפעולת ההרכבה (שתסומן o ): f o g = f o h.
- עבור פונקציות ממשיות המוגדרות על קבוצה פתוחה וקשירה, פונקציה היא קבועה אם ורק אם היא גזירה ונגזרתה שווה ל- 0 בכל נקודה.
- באופן כללי יותר, פונקציה של הרבה משתנים, כלומר פונקציה קבוצה פתוחה וקשירה במרחב האוקלידי ה-n ממדי,
, לממשיים היא קבועה אם ורק אם הגרדיאנט שלה מתאפס בכל התחום.
- הגרף של פונקציה קבועה מהממשיים לממשיים הוא ישר המקביל לציר ה- x.
- בכל מרחב טופולוגי הפונקציות הקבועות הן פונקציות רציפות.
[עריכה] הגדרות קשורות
במרחב טופולוגי כללי, פונקציה נקראת קבועה באופן מקומי אם לכל נקודה קיימת סביבה שבה הפונקציה קבועה. פונקציות כאלו הן תמיד רציפות.