פיורלו לה גוארדיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיורלו הנרי לה גוארדיה (11 בדצמבר 1882 - 20 בספטמבר 1947), ראש עיריית ניו יורק בשנים 1934 - 1945.
לה גוארדיה נולד ברובע ברונקס בניו יורק ולמד באוניברסיטת ניו יורק. משפחתו עקרה לטריאסטה לאחר שאביו פוטר ממשרתו כמנצח תזמורת בצבא ארצות הברית בשנת 1898. לה גוארדיה הועסק בקונסוליה האמריקאית בפיומה (1904-1906). הוא שב לארצות הברית כדי להמשיך בלימודיו, ועבד כמתורגמן באליס איילנד (1907-1910).
בשנת 1914 מונה לסגן התובע הכללי של ניו יורק. בשנת 1916 הוא נבחר לבית הנבחרים של ניו יורק, שם רכש לעצמו מוניטין של רפורמטור נלהב ומסור. הוא יצג את רובע Spanish Harlem שבו גרו בעיקר מהגרים ממוצא איטלקי. הוא תמך בחקיקה בענייני תנאי עבודה וערך עצרות נגד מכסות הגירה. בשנת 1929 הובס על ידי מתחרהו ג'יימס ג'יי ווקר בבחירות לעירייה.
בשנת 1934 נבחר לתפקיד ראש עיריית ניו יורק (ה-99 במספר), על מצע נגד שחיתות בזמן "השפל הגדול". הוא היה ראש העירייה הראשון ממוצא איטלקי, אך היה שונה מהניו-יורקי הטיפוסי ממוצא איטלקי. הוא היה רפובליקני, אפיסקופלי, גדל באריזונה, ובן לאם יהודיה.
לה גוארדיה התפרסם בשל דברים שונים ומשונים, בהם הקראת הקומיקס ברדיו בעת שביתת עיתונים ופעילותו להקמת שדה תעופה אזרחי (שדה התעופה פלויד בנט, היום נמל התעופה לה גוארדיה) בתחומי העיר. בית הספר התיכון למוזיקה, אומנות ואומנויות הבמה על שם פיורלו ה. לה גוארדיה היה גם ציוני נלהב, ולכן רחוב לה גוארדיה בתל אביב נקרא על שמו. כמו כן, הוא כונה "ליטל פלאוור" (פרח קטן).
בתולדות העיר ניו יורק הוא מאוזכר כאחד מראשי העיר המוצלחים. הייתה לכהונה שלו השפעה פסיכולוגית, ויוחסה לו הצלחה בהחזרת אמון התושבים בממשל ובעירייה, בתקופת השפל הגדול. הוא היה ראש העיר היחידי של ניו יורק שנבחר לשלוש כהונות רצופות ובשנת 1945 החליט לפרוש ולא להתמודד שוב. אחרי שפרש מהתפקיד הוא כיכב בתוכנית רדיו משלו. הוא נפטר מסרטן הלבלב ב-20 בספטמבר, 1947 בביתו בריבנדייל, ברובע ברונקס.
