פייר בייל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פייר בייל (18 בנובמבר 1647 - 28 בדצמבר 1706) היה פילוסוף וסופר צרפתי.
בייל היה בנו של כומר פרוטסטנטי בעיירה קרלה שבמחוז פואה בצרפת, קרוב להרי הפירנאים הצרפתיים. בעיירה זו שבה נולד הוא בילה את עשרים השנים הראשונות לחייו, למד יוונית ולטינית וספג לתוכו את תורתו של קלווין. ב-1669 הוא נשלח לקולג' הישועי בעיר טולוז (בדרום מערב צרפת), כדי להתמחות בלימודים קלאסיים, אך הפך שם לקתולי. כעבור שבעה עשר חודשים בלבד הוא חזר לקלוויניזם. כדי להימנע מן הרדיפה הדתית בצרפת, אביו שלח אותו ללמוד באוניברסיטה הקלוויניסטית שבעיר ז'נבה, אך שם גילה את כתביו של הפילוסוף רנה דקארט והתחיל להטיל ספק בנצרות. ב-1675 פייר בייל נתמנה לפרופסור לפילוסופיה באוניברסיטה ההוגנוטית של העיר סדן, שבצפון מזרח צרפת. ב-1681 נסגרה האוניבסיטה של סדאן על פי צו של המלך לואי ה - 14. פייר בייל מצא משרה באקדמיה המפורסמת שבעיר רוטרדם שבהולנד, שבה שימש כפרופסור להיסטוריה ופילוסופיה.
ב-1682 פרסם פייר בייל מכתבים שבהם ביקר את ספרו של הכומר לואי מיימבורג, "היסטוריה של הקלוויניזם". באותה שנה הופיע ספרו של פייר בייל "הרהורים על כוכב השביט של 1680" (כוכב נופל שגרם לבהלה באירופה). ב-1684 הוא החל לפרסם בעילום שם כתב עת לביקורת ספרותית. זה היה הניסיון הראשון להפוך את הספרות לפופולרית. ב-1693 הוא פוטר ממשרתו ברוטרדם בגלל ויכוחים עם אחד מאנשי הסגל האקדמי, אך מצב זה הותיר לו פנאי כדי לכתוב את "המילון ההיסטורי והביקורתי" המהווה את יצירתו העיקרית. שנות חייו הנותרות הוקדשו כדי להשיב לאלה שביקרו את "המילון". פייר בייל, שחלה בשחפת, נפטר ברוטרדם ב-1706.
ב-1906, הוקמה בעיר פמייה בצרפת, באזור שבו נולד, אנדרטה לזיכרו שעליה נכתב: "פיצוי עבור שכחה ארוכה".
לפייר בייל נודעה השפעה על הפילוסופים של תקופת ההשכלה: מונטסקייה, וולטיר, דידרו, לייבניץ, לסינג, לוק. האסכולה של הספקנות בפילוסופיה מצאה בו שוב את ביטויה: "אופי האדם אינו משתנה; הוא אינו לומד מן ההיסטוריה", "ההיגיון יכול ללמדנו להטיל ספק בכל, אך לעתים רחוקות הוא מובילנו לפעול."
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: פייר בייל |
