פקטורים מעוררי צמיחה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פקטורים מעוררי צמיחה הידועים גם כ-IGF (ראשי תיבות של Insulin like Growth Factor) או סומטומדינים, הם מלקולות פוליפפטיד שמיוחסת להם עיקר ההשפעה על הגדילה. הסומטומדינים מיוצרים ומופרשים בעיקר מהכבד למחזור הדם. תפקידם העיקרי לעודד צמיחת סחוסים. כמו כן, הם פעילים בגדילת שרירי השלד והלב, התפתחות הריאות, גדילה והתחדשות של מערכת העיכול, גדילת הכבד והכליות, גדילת המוח, התחדשות בלוטות הלימפה, תחזוקת והתחדשות כלי הדם, התעבות העור ורקמות החיבור. כמו כן יש להם תפקיד בהתמיינות כדוריות הדם.
בחינת מבנם הראה שהתפתחו מפרו אינסולין (פרקרסור בלתי פעיל של אינסולין שמפריש הלבלב). ישנם שני סוגי סומטומדינים:
- IGF1
- IGF2
רמת הסומטומדינים בדם עולה בתלילות ומגיעה לשיא בשנות העשרה המאוחרות, ואחר כך יורדת בהתמדה עד לעשור החמישי.
הסומטומדינים נישאים בדם על גבי חלבונים קושרים ספציפיים שמכונים ""IGF binding protein והם מווסתים את קשירת הפקטורים לרצפטורים. הרצפטור לסומטומדינים נמצא ברוב רקמות הגוף. זהו פוליפפטיד בן 1337 חומצות אמינו, הדומה מאוד לרצפטורים של האינסולין. החלבונים הקושרים מווסתים את ביטוי הסומטומדינים. ברמה נמוכה, הסומטומדינים קשורים לחלבון במקום לרצפטור. ברמה גבוהה מספיק חלק מהסומטומדינים נקשר לרצפטור.
רמת הסומטומדינים בדם גבוהה מאשר האינסולין אך רובה לא פעילה בגלל הקשירה לנשא. קשירה זו מאריכה את חיי הסומטומדינים.
