כליות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הכליות הן זוג איברי ההפרשה הפעילים ביותר בגוף המפרישים חומרי פסולת חנקניים, במיוחד של השתנן (תוצר הפירוק העיקרי של חילוף החומרים של חלבונים) מן הדם בצורת השתן. הכליות ממוקמות בצד האחורי של חלל הבטן, משני צידי עמוד השדרה ומתחת לסרעפת.
כל כליה מורכבת מליבה שנקראת מדולה, היא החלק הפנימי ומקליפה הנקראת קורטקס שהיא החלק החיצוני של הכליה. היחידות הפעילות של הכליה נקראות נפרונים, אשר מסננים את הדם תחת לחץ, וסופגים מים ומרכיבים נוספים חזרה אל תוך הדם.
נפרון מורכב מקופסית באומן אשר ביחד עם הפקעית יוצרים את גופיף הכליה, האבובית הקרובה, לולאת הנלה, האבובית הרחוקה והמוני משאבות קטנות שתפקידן להחזיר לדם את החומרים החיונים לגוף כגון גלוקוז. בלולאה מתרחשת ספיגה פסיבית של המים חזרה לדם על ידי שינוי בריכוז מלחים (אוסמוזה).
כניסת חומרים לנפרון נעשית על ידי לחץ כאשר עורקיק המגיע לקופסית נעשה דק יותר ויותר עד כי כל חומר היכול לעבור בין התאים של דפנות הנימים, מגיע לנפרון. החומרים שאינם עוברים הם תאי דם וחלבונים למינהם משום גודלם. כאשר נמצאים חלבונים או גלוקוז בשתן זוהי עדות לבעיות בתפקוד הנפרון.
השתן שנוצר מובל מן הנפרונים דרך אבוביות הכליה לאגן הכליה, ומשם דרך השופכן אל שלפוחית השתן. בנוסף לתפקידן בהפרשת שתן, הכליות אחראיות על תהליך ההומאוסטזה בגוף. בין היתר, הכליות שומרות על נפח תקין של הדם, איזון חומציות הדם, שמירה על לחץ דם תקין, ועל הפרשת ההורמון אריתרופוייטין, הגורם ליצירת תאי דם אדומים במח העצם.
הכליות מפרישות את העודפים של מים, מלחים, ושתנן. שתנן הוא חומר לא רעיל הנוצר מחיבור של אמוניה עם C02 שהם חומרים רעילים על ידי הכבד.
הכליות חיוניות ביותר לגוף האדם, ולכן חולי כליות למיניהם נזקקים לתחליף מלאכותי - דיאליזה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כליות |
- "כליות" מתוך האנציקלופדיה הרפואית הלכתית, באתר מכון שלזינגר
