פרדס רימונים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרדס רימונים זה שמו של חיבור קבלי מקיף שחיבר הרב משה קורדובירו. בספר הפרדס ניסה הרב לפשר בין מחלוקות קדומות ששררו בקרב המקובלים ולפסוק הכרעה סופית לגבי הדעות השונות המובאות בספרי הקבלה שקדמו לו.
תוכן עניינים |
[עריכה] הרקע
בתקופה שלאחר גירוש ספרד יהודים רבים התיישבו בארץ ישראל. בצפת של המאה ה-16 התרחשה אחת ההתעוררויות הרוחניות הגדולות בתולדות עם ישראל. בימים אלו נכתבו חיבורים חשובים בכל תחומי המחשבה של היהדות. בעקבות הגירוש היהודים שאלו שאלות תאולוגיות לסבלם ואת המענה חיפשו בחכמת הקבלה שמסבירה כיצד מנהיג האלהים את עולמו. עקב כך חלה עליה בהתעניינותם של רבנים בחכמת הסוד ורבים ראו בחכמת הקבלה את עיקר לימוד התורה.
[עריכה] מחבר הספר
רבי משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ (רמ"ק, ה'רפ"ב - כג תמוז ה'ש"ל, 1522 - 1570) הינו אחד מהמקובלים הגדולים ביותר שקמו בכל הדורות. בפשט היה תלמידו של מרן יוסף קארו - מחבר השולחן ערוך והוא הוסמך לרבנות על ידי רבי יעקב בירב. בכתבי הרמ"ק מוצאים בקיאות עצומה בכל מכמני התורה וניכרת בהם השפעה גדולה של ספרות המחקר.
[עריכה] מקור השם
המילה פרדס במקורה היא מילה פרסית שמשמעותה זהה לגן עדן בתפיסה המקראית. המילה נקראת במסורת ישראל כראשי תיבות של המילים : פשט, רמז, דרש,סוד, ועיקר עניינה, לפי פרשנות המקובלים, מרמז על תורת הקבלה. מקור הביטוי הזה נמצא בתלמוד בסיפור על ארבעה חכמים שנכנסו לפרדס כשהכוונה היא שהם עסקו בתכנים מתורת הנסתר ( מסכת חגיגה פרק ב ). בהתאם לנוהג מחברי הסוד, נרמז שם המחבר בשם חיבורו בסוד הגימטריה: פרד"ס וגם 'רמוני"ם', כמנין 'מש"ה' = 543.
[עריכה] מבנה הספר
הספר מחולק לל"ב (32) שערים כמניין ל"ב נתיבות חכמה בספר יצירה. כל שער פותח בקושיות שעולות מתוך דפי ספר הזהר וספרי קבלה של מקובלים שקדמו לרמ"ק. לאורך פרקי השער הרב מתרץ את הקושיות ומביא אסמכתאות לדבריו מכל ספרי ההגות הקדומה: הזהר, ספר יצירה, ספר הבהיר,ספרות ההיכלות והמרכבה ועוד. ספר הפרדס הוא מפעל אדיר שלא ניראה כדוגמתו לפניו והוא מקבץ בתוכו את כל השיטות של קודמיו כשהן ערוכות בו בצורה שיטתית והגיונית. כתיבת הרב מזכירה יותר את כתיבתם של ההוגים הרציונליסטים היהודיים בימי הביניים מאשר של בעלי הסוד והמסתורין וזאת כיוון שכתיבתו מחקרית-אנליטית. הרמב"ם השפיע רבות על הרמ"ק והדבר מתבטא בצורת ספר הפרדס ובתכנו.
[עריכה] התוכן
אף על פי ששנים רבות לפני הולדת הרמ"ק כבר נכתבה ספרות קבלית ענפה, בה יש פירוט עשיר ומסועף לגבי כל תחום בו הקבלה מתעסקת, בכל זאת את ספרו 'פרדס רימונים' פתח הרב בנושא קבלי יסודי מאוד והוא מספר הספירות ותיאורן :
| "ידוע ומפורסם כי בדבר מנין הספירות כל העוסקים בחכמה הזאת הנעלמת הסכימו פה אחד היותם עשר ואין בדבר זה מחלוקת כלל..." | ||
| -- פרדס רימונים שער א פרק א | ||
הרמ"ק מתאר את מבנה הספירות, ממיינן לקבוצות - שכל אחת מהן בעלת מאפיינים שונים, מצביע על איזכורים שלהן בכתבים קדומים ומבהיר דברים שלדעתו יסודם בטעויותיהם של המקובלים שקדמו לו.
לאחר מכן הרמ"ק עובר לדון בסוגיית הספירות מהפן הפילוסופי :
| "אחרי שנתאמתנו בענין מספר הספירות, ראוי שנחקור אם הם מוכרחות מצד החקירה אם לאו..." | ||
| -- שם, שער א פרק ח | ||
הרב מביא ראיות בעלות אופי סכולסטי ומחייב את מציאות הספירות על פי ההיקש השכלי. בנוסף לכך הרב דן בשאלה האם אדם הנאמן להלכה במעשיו אך שולל את מציאותן של הספירות ודוחה את היסודות שעליהן מבוססת תורת הקבלה ייחשב לכופר או לא.
לאחר שסיים הרב לדון בספירות עצמן הוא עובר לדון בסוגיא מורכבת בה נחלקו מקובלים גדולים והיא השאלה האם הספירות הן עצמות הבורא או שמא רק כלים בהם הוא משתמש ביחסו אל העולם הנברא:
| " השער הזה (שער עצמות וכלים) שמו מוכיח עליו, והוא לבאר בענין הספירות אם הם עצמות המאציל או הם כליו ככלים אל האומן. והיא מבוכה רבה נפלה בין המקובלים האחרונים..." | ||
| -- שם, שער ד פרק א | ||
הדיון שנעשה בפרקים אלו חשוב מאוד למקובלים משום שנעשה שם ניסיון להראות שהמקובלים, חרף אמונתם בהתפרטות העולם העליון לחלקים רבים, עדיין אוחזים באמונה המונותאיסטית.
בפרקים הבאים הרב דן בשמות האלהות ובצירופי אותיות, הוא מבאר פסוקים מהמקרא על פי המשמעות שיש לכל אות בפסוק וכן הוא מביא פרקים שלמים העוסקים בתכנים מאגיים.
הספר נחתם בפרק הדן על הכוונות בתפילה ובקיום המצוות.
[עריכה] השפעת הספר
עד לימי הרמ"ק שררו מחלוקות רבות אפילו בדברים יסודיים מאוד בתורת הקבלה. היו שחילקו את צד ימין של העולם העליון לדין והיו שאמרו שזהו חסד, היו שסברו שהכתר עליון והאור אין-סוף זהים והיו שסברו שהכתר הוא העלול הראשון שנברא. חלק תפסו בתפיסה האומרת שכל התפרטות העולמות העליונים הם עצמות הבורא והיו כאלו שאמרו שלמעלה יש אחדות מוחלטת וכל החילוקים וההתפרטויות הן בתפיסת בני האדם.
מאז חיבר הרמ"ק את ספר הפרדס נתקבלו הכרעותיו כסופיות וכאמת בלתי מעורערת. כל המקובלים שבאים אחריו מחלקים את העולמות וכל הכלול בהם לפי שיטתו.
גם תורת האר"י, שבכמה דברים עקרוניים שונה מתורת הרמ"ק, מבוססת על הכרעותיו של הרמ"ק . האר"י אמר על רבי משה קורדובירו " משה אמת ותורתו אמת בעולם הבלימה'. לפי משפט זה הבינו מקובלים ששתי השיטות - של הרמ"ק ושל האר"י - אינן סותרות זו את זו ושכל אחת מהן מדברת על שלב אחר בתהליך הבריאה - משנת הרמ"ק דנה על עולמות התהו ומשנת האר"י על עולמות התיקון.
[עריכה] לקריאה נוספת
- ברכה זק, בשערי הקבלה של רבי משה קורדובירו, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון
- יוסף בן שלמה, תורת האלוהות של ר' משה קורדובירו, הוצאת מוסד ביאליק
[עריכה] קישורים חיצוניים
- קישור לספר פרדס רימונים באתר גרימור
