פרידריך אולבריכט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גנרל פרידריך אולבריכט, (4 באוקטובר 1888 - 20 ביולי 1944) איש צבא גרמני. מראשי קשר העשרים ביולי לרציחתו של אדולף היטלר, והפלת המשטר הנאצי בגרמניה.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה
אולבריכט נולד בשנת 1888 בלייסניג, שבסקסוניה, בנו של הפרופסור למתמטיקה ריכארד אולבריכט.
לאחר שסיים את בחינות הבגרות, בשנת 1907, הצטרף לגדוד הרגלים ה-106 בלייפציג כלויטנט (סג"ם). הוא לחם כקצין במלחמת העולם הראשונה ובמהלכה הגיע לדרגת האופטמן(סרן). לאחר סיום המלחמה נותר בשירות קבע ברייכסווהר, צבאה של גרמניה שקוצץ על פי הסכם ורסאי לכדי 100,000 חיילים.
אולבריכט נישא לאווה קופל, ולזוג נולדו בן ובת.
בשנת 1926 קיבל תפקיד את תפקיד "האחראי על צבאות זרים" במשרד ההגנה. בשנת 1933 התמנה למפקד דיביזיה באזור דרזדן.
כבר מראשית הקריירה שלו גילה אולבריכט חשדנות ואי אמון כלפי המפלגה הנאצית כשם שגילו ידידיו הקרובים הנס אוסטר סגן ראש האבווהר (המודיעין הצבאי הגרמני) ארווין פון ויצלבן גיאורג תומאס, וקרל פרידריך גרדלר, ראש עירית לייפציג, כולם מתנגדים פעילים למשטר הנאצי. קשרים אלו קרבו אותו לקשר כנגד משטרו של היטלר, והוא הפך לאחד מראשיו.
במהלך ליל הסכינים הארוכות בשנת 1934 עת היה הוורמאכט מעורב בשיתוף פעולה שבשתיקה בחיסולם הפיסי של ראשי הSA, הציל אולבריכט מספר אנשים, כאשר הציב אותם לשירות צבאי תחת חסותו, וזאת לאחר שנאסרו כבר ויש להניח שלולא פעולה זו היו נורים.
בשנת 1935 מונה אולבריכט לראש המטה של הארמייה הרביעית שמקום מושבה היה בדרזדן. בשנת 1938 מונה למפקד דיביזיית הרגלים ה-24. באותה שנה היה בין הדורשים את הרהביליטציה של הגנרל ורנר פון פריטש שהודח מן הצבא עקב האשמה כי היה מעורב ברומן עם זונה ממין זכר. מאבק זה כשל.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת 1939 השתתף בפלישה לפולין, ואף עוטר בצלב הברזל. בפברואר 1940 מונה לגנרל בצבא הרגלים, וקיבל מספר תפקידי מטה.
[עריכה] קשר העשרים ביולי
במהלך המלחמה מונה אולבריכט לתפקיד של סגן ראש "צבא המולדת". ארגון חיילי מילואים, בראשותו של הגנרל פרידריך פרום שהיה אמור לבצע תפקידים במקרים של התקוממות מבית. במסגרת זו הגה את "תוכנית ואלקירי", שנועדה להזרים חיילים לבירה ברלין אם תהיה התקוממות של עובדי הכפייה שהובאו אז לגרמניה במליוניהם, התקוממות ממנה חששה הצמרת הנאצית. למעשה הייתה התוכנית תוכנית ההתקוממות כנגד היטלר, ונועדה להזרים כוחות אל ברלין לשם תפיסת השלטון. אולבריכט מינה לתפקיד ראש המטה של צבא המולדת את הקולונל קלאוס שנק פון שטאופנברג, שהיה ראש הקשר כנגד אדולף היטלר.
ב20 ביולי, 1944 הטמין שטאופנברג, ביחד עם שלישו וורנר פון האפטן את הפצצה במפקדתו של היטלר בראסטנבורג שבפרוסיה המזרחית. שטאופנברג והאפטן צפו בהתפוצצות והיו בטוחים שהיטלר מת. אז החלו במסע ארוך במטוס אל ברלין, שם חיכה להם אולבריכט. מסיבה שעדיין איננה ברורה לא החל אולבריכט בפעולות מעשיות לקידום הקשר, ולא הורה על התחלת תוכנית "ואלקירי" עד שובם של שטאופנברג והאפטן מראסטנבורג. כך אבדו שלוש שעות יקרות.
מייד עם שובו של שטאופנברג, הורה אולבריכט לקצין בשם אלברכט ריטר פון מרץ פון קירנהיים להוציא לפועל את פקודת "ואלקירי". אז התערב ראש "צבא המולדת" הגנרל פרום, וניסה למנוע את הוצאת הפקודה לפועל. אולבריכט הודיע לו שהוא במעצר, והמשיך בניסיונות לתפיסת השלטון.
על אף כל הניסיונות והמאמצים, נכשלו הקושרים בדברים בסיסיים כגון השתלטות על תחנות הרדיו (על מנת למנוע את שידור ההודעות כי היטלר עדיין חי), ולבסוף הצליחו נאמני היטלר להתגבר. פרום עצמו השתחרר מן המעצר, על סמך "מילה ג'נטלמנית" שנתן לשומריו, ויצא מייד אל בניין משרד ההגנה בבנדלרשטראסה, שם ישבה מפקדת הקושרים. כשהוא מלווה בחיילים, אסר פרום את הגנרל לודוויג בק אשר נועד להיות מפקד הצבא הגרמני אם יצליח הקשר, וכן את אולבריכט, מרץ, שטאופנברג והאפטן. לבק ניתנה הזדמנות להתאבד, אך משהוא נכשל בכך הוא נורה על ידי אחד החיילים.
פרום, אשר היה להוט להראות כמי שמדכא את הקשר, ולהסתיר את העובדה כי הקושרים פעלו ממפקדת "צבא המולדת" שתחת פיקודו, הכריז כי כינס בית דין צבאי, אשר דן את הארבעה - אולבריכט, שטאופנברג, מרץ והאפטן למוות. ניתנה להם הזדמנות לכתוב למשפחותיהם, ולאחר מכן הוצאו אל קיר ליד משרד ההגנה הגרמני, ונורו שם למוות.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- ויליאם ל. שיירר, עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי, שוקן, 1976.
- קונסטנטין פיצגיבון, 20 ביולי - הקשר לרציחת היטלר, מערכות, 1987.
