הוצאה להורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

עונש מוות ברחבי העולם

מקרא צבעים:

כחול: מבוטל לכל העבירות
ירוק: מבוטל לכל העברות שנעשו ללא נסיבות משמעותיות (כמו עריקה בזמן מלחמה)
כתום: מבוטל בפועל
אדום: קיים באופן חוקי

הוצאה להורג היא הפעולה של הריגת אדם, לא כהחלטה של אדם בודד (פעולה הקרויה הריגה או רצח), אלא כהחלטה של קבוצה, היונקת את כוחה מתמיכה רחבה יותר.

פעמים רבות נעשית ההוצאה להורג בעקבות גזר דין, שניתן בהתאם לחוק המאפשר הטלת עונש מוות. במקרים אחרים, בעיקר בזמן מלחמה או בשלטון עריץ, נעשית הוצאה להורג ללא משפט, על-פי החלטה מקומית, לרוב מתוך תחושה שהחלטה זו משקפת את רצון השלטון, ולעתים אף בהנחיה ברורה (אך חסרת בסיס חוקי) של השלטון. הוצאה להורג בלא משפט, בידי המון זועם, קרויה לינץ'.

[עריכה] שיטות להוצאה להורג

הוצאות להורג בצבא נעשות בדרך כלל על ידי כיתת יורים או על ידי תליה. קיימות שיטות נוספות להוצאה להורג (ראו פירוט בשיטות הוצאה להורג).

צליבה שימשה כדרך משפילה ואכזרית במיוחד לביצוע הוצאות להורג ,בעיקר על ידי הצבא הרומי מאז 600 לפנה"ס ועד למאה הרביעית לספירה ,למרות שהיו מספרים מקרים לא שיטתיים גם בעת המודרנית.
עריפת ראש הייתה שיטת ההוצאות להורג בגרמניה ואנגליה במאות ה-16 וה-17. היא בוצעה בדרך כלל בעזרת גרזן אך גם לעתים גם בהתקנים דמויי-גיליוטינה.
בדרום מזרח אסיה (אך גם ברומי ובקרתגו) נהגו להוציא להורג במחיצה על ידי פיל.
במונגוליה נהגו לקבור שבויי מלחמה עד הצוואר באדמת המדבר כאשר לראשם כיפת עור גמל. הם הושארו ככה מספר ימים תחת השמש הקופחת. המעטים הקשוחים ששרדו סבלו מנזק מוחי בלתי הפיך בשל כיווץ כיפת העור שלחצה על קליפת המוח שלהם, דבר שהפך אותם לעבדים יעילים וממושמעים.
בהמהפכה הצרפתית החלו הצרפתים להוציא להורג אנשים באמצעות גיליוטינה ששימשה לעריפת ראשים.
כיום נהוגה הוצאה להורג על ידי מתן זריקת רעל לעורקיו של הנידון למוות או באמצעות כסא חשמלי.